דונטו ברמנטה: האדריכל שהביא את הרנסנס אל הוותיקן

דונטו ברמנטה, או בשמו המלא דונטו די פסקוצ'יו ד'אנטוניו, נולד בשנת 1444 בכפר פירמזנו הסמוך לאורבינו, (כיום עיר באיטליה), והיה אחד מהאדריכלים המשפיעים ביותר של תקופת הרנסנס.

הוא החל את דרכו כאמן ופסל, אך בהמשך התמסר לאדריכלות, והפך לאחד ממובילי התחום בתקופתו. למעשה, לא ידוע הרבה על שנות נעוריו והמידע הקיים מבוסס לרוב על השערות בנוגע לחייו הפרטיים ולתהליך הלימוד שלו, אך מומחים נוטים לייחס את ההכרות הראשונה שלו עם הרנסנס הגבוה לאדריכל לוצ'יאנו לוראנה, שתכנן את חצר הארמון של דוכס אורביניו, פדריקו דה מונטפלטרו.

ברמנטה היה איש אשכולות רנסנסי חשוב, שהעמיק גם באמנות, מוזיקה ובתחומים מדעיים מגוונים. לצד עבודתו הענפה בוותיקן, היה גם למתכנן ערים ותוכניותיו יצאו מגבולות קריית הוותיקן והשפיעו רבות על פניה של רומא.

מתכננים כעת את החופשה שלכם?

הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:

ברמנטה הגיע למילאנו ב – 1474 והתנסה באדריכלות בסגנון הגותי והעתיק המעוטר, שאפיין את צפון איטליה בשנים אלו. שם, יצר את העבודות הראשונות שהניחו את הבסיס ליצירות המונומנטליות שלו בהמשך. בין היצירות המשמעותיות במילאנו ניתן למצוא את הקלויסטר של סנט אמברוג'יו ואת הכנסייה המרהיבה סנטה מריה דלה גרציה.

הכניסה לחלל התצוגה Chiostro del Bramante ברומא, איטליה

אך רק כשהגיע לרומא ב-1499, החל לפרוח כאדריכל רנסנסי, תחת חסותו של האפיפיור יוליוס השני. המבנה הראשון שהשלים ברומא ב-1552, לא רחוק מקריית הוותיקן, היה הטמפייטו של סן פייטרו אין מונטוריו, שהיה בהמשך לאב טיפוס של בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן. הטמפייטו, מקדש קטן ועגול המכיל חדר אחד וכיפת בטון, בהשפעת האדריכלות הקלאסית, מוצב כמבנה פנימי בקלויסטר החיצוני של הכנסייה.

ומה הקשר של ברמנטה אל הוותיקן?

ברמנטה הגיע לרומא בשנת 1499, ושם החל את שיתוף הפעולה הפורה שלו עם הוותיקן. בתקופה זו, האפיפיור יוליוס השני החל בפרויקט שאפתני לשיפוץ ובנייה מחדש של חלקים נרחבים מהוותיקן ומכנסיית פטרוס הקדוש, במטרה להפוך את רומא למרכז הרוחני והדתי הגדול ביותר.

ברמנטה נבחר לשמש כאדריכל הראשי של הפרויקט הזה ושל רבים נוספים, את חלקם השלים, ואת חלקם השלימו האדריכלים והאמנים שהגיעו אחריו.

בזיליקת פטרוס הקדוש

ברמנטה היה זה שתכנן במקור את החלק הראשון של בזיליקת פטרוס הקדוש ואזורים נוספים ברחבי הוותיקן, לאחר שהבזיליקה המקורית שנבנתה במאה ה-4 על ידי הקיסר קונסטנטינוס נהרסה עם השנים.

בשנת 64 לספירה, לאחר השריפה הגדולה ברומא שכילתה חלקים שלמים מהעיר, כיכר פטרוס הקדוש שאנו מכירים כיום שימשה להוצאתם האכזרית להורג של מי שעליהם הוטלה עיקר האשמה – הנוצרים וביניהם, פטרוס, שהיה הבישוף הראשון של רומא (קראו כאן עוד על ההיסטוריה המרתקת של קריית הוותיקן).

הבנייה החדשה החלה ב-1506, תחת אחריותו של האפיפיור יוליוס השני שהחליט להחליף את המבנה הישן בבזיליקה חדשה והפקיד את ניהול הבנייה בידי ברמנטה. הבנייה כללה תוכנית של צלב יווני, סמל לשלמות האלוהית, אך לאחר מותו של ברמנטה ב- 1514, העבודה נעצרה עד 1547, אז החל מיכלאנג'לו לעבוד על המשך התכנון שכלל גם את הכיפה הגדולה והמוכרת, תוך התחשבות בתוכניות המקוריות של ברמנטה.

למרות שכיום נחשבת הבזיליקה לאתר המרכזי והחשוב ביותר בוותיקן, כאשר התחילה הבנייה, ברמנטה זכה בכינוי המפוקפק "מאסטר ההרס", כיוון שלפני תחילת העבודות היה צורך לפנות את הבזיליקה הישנה ושרידיה הרעועים מהשטח.

הבזיליקה נחשבת למרכז תרבותי, דתי והיסטורי בעל חשיבות עצומה לנצרות הקתולית, אך גם לתרבות המערבית ככלל. מבחינה תרבותית, הבזיליקה משמשת כמוזיאון לאמנות ואדריכלות רנסנסית וברוקית, ומכילה יצירות מופת כמו הפסל "הפייטה" של מיכלאנג'לו.

מבחינה דתית, היא מהווה את לב הכנסייה הקתולית ומקום מושבו של האפיפיור, וממוקמת מעל קברו של פטרוס הקדוש, מה שהופך אותה לאתר מרכזי לעלייה לרגל.

מבחינה היסטורית, הבזיליקה היא סמל לכוחה והשפעתה של הכנסייה הקתולית לאורך דורות, אשר נבנתה על ידי האדריכלים הגדולים ביותר לאורך שנים.

ארמון האפיפיור – ארמון האפוסטילי

המבנה, שנחשב לאחד מהמבנים הגדולים בעולם ומכיל כ-1400 חדרים, הוא מקום מושבו הרשמי של האפיפיור בוותיקן. הארמון תוכנן על ידי ברמנטה בסגנון הרנסנס ובנייתו החלה ב-1506 והושלמה כ-4 שנים לאחר מותו של ברמנטה ב-1519. הארמון עצמו נחשב ליעד תיירותי מרכזי ומכיל בתוכו גם את הקפלה הסיסטינית, את חדרי רפאל, גלריות, דירת בורג'ה ועוד.

אכסדרת הוותיקן

ב-1512 החל ברמנטה לבנות את חלל המסדרון בארמון השליחים, שכיום הם חלק בלתי נפרד מהמסלול הטקסי של המבקרים במקום. האכסדרה מלווה בפרסקאות של אמנים מובילים כמו רפאל.

גרם המדרגות של ברמנטה

המדרגות הספירליות - Bramante Staircase — המדרגות הספירליות – Bramante Staircase

גרם המדרגות של ברמנטה במוזיאוני הוותיקן הוא אחד מהאוצרות האדריכליים המרשימים ביותר המשויכים לרנסנס. המדרגות הלולייניות קיימות בשתי גרסאות נפרדות. את גרם המדרגות המקורי תכנן ברמנטה במאה ה-16, ואילו את הגרסה השנייה והמודרנית תכנן האדריכל האיטלקי ג'וזפה מומו בשנת 1932.

המדרגות המקוריות תוכננו לשימוש האפיפיור ובעלי החיים ששימשו להובלת סחורות, ואפשרו תנועה נוחה בין ארמון בלוודר לחלק החיצוני של הבניין, תוך הפרדה בין העולים והיורדים.

גרם המדרגות המקורי ממוקם במרכז חלל מרובע ומלווה בעמודים דוריים מגרניט ובריצוף אדרת דג. גרם המדרגות אינו פתוח לציבור הרחב נכון להיום, אך ניתן לבקר בו בסיורים מודרכים בהזמנה מראש.

המדרגות, עם המהלך הספירלי שלהן והעמודים המאסיביים, משקפות את הגאונות האדריכלית של ברמנטה שהיתה פורצת דרך בזמנו ומשלבת בין קונסטרוקציה מורכבת וכבדה לבין חוויה של קלילות ותנועה מתמדת. הגרסה המודרנית של המדרגות נמצאת במוזיאון פיו קלמנטינו. המדרגות החדשות מתאפיינות בכיפת זכוכית שמכניסה אור טבעי ובמעקה מתכת מעוטר.

גני הוותיקן

הגנים שמכסים יותר ממחצית משטח קריית הוותיקן נפתחו לציבור רק ב-2014, אך מאחוריהם היסטוריה ארוכה במיוחד ועל התצורה הסופית שלהם אמון דונאטו ברמנטה והוא זה שיצר את שלושת המתחמים שנוכחים בו עד היום.

חצר בלוודר בגני הוותיקן

בגני הוותיקן עצמם, נמצאת חצר בלוודר, שתכנונה החל סביב שנת 1505. חצר הרחבה הזו נועדה לחבר בין הארמונות הישנים של הוותיקן לבין הווילה של האפיפיור אינוקנטיוס השמיני, ויצרה סביבה מפוארת לאוסף הפסלים העתיקים של האפיפיור. הסגנון האדריכלי של החצר מבוסס בין היתר על דגמים קלאסיים, עם העיצוב המדורג המאפיין ארמונות קיסריים מימי רומא העתיקה. בניית הפרויקט בפועל ארכה שנים רבות ונמשכה גם לאורך המאה ה-16 וספגה שינויים רבים.

ביקור בוותיקן מציע הזדמנות ייחודית לחזות בעבודתו מעוררת ההשראה של דונאטו ברמנטה, בכיר האדריכלים הרנסנסי. האתרים שתכנן על הנייר, בנה בפועל או השתתף בעיצובם, תרמו בצורה עמוקה לקריית הוותיקן ולהתפתחויות בתחום האמנות והאדריכלות ברנסנס. מהקווים ההרמוניים של חצר בלוודר ועד המבנה האיקוני של בזיליקת פטרוס הקדוש שמהדהדת את תכנונו המקורי, לאורך כל הסיור בוותיקן יצירתו של ברמנטה מתעוררת לחיים.