האמן מיכלאנג'לו - גאון הרנסנס שממשיך להשפיע עד היום על עולם האמנות

בכפר קטן בטוסקנה במאה ה-15, נולד הילד שהפך עם השנים לאחד מהאמנים הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה האנושית. כבר מגיל צעיר חלם מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי על אמנות, ולאחר שאיבד את אמו, עבר לפירנצה, שם התחיל את מסעו האמנותי. למרות התנגדות אביו, הוא למד אצל האמן גירלנדיו ולאחר מכן בגן הפיסול שייסד לורנצו די מדיצ'י, אצל הפסל ברטולדו די ג'ובאני. שם, בארמון מדיצ'י, לאחר שהמשפחה פרסה עליו את חסותה, למד על הפילוסופים והמשוררים הגדולים של התקופה, ועל תרבות יוון ורומא מאנשי האקדמיה האפלטונית. את יצירותיו הראשונות השלים כבר בגיל 16, הוא מעולם לא מכר אותן והן נשארו תלויות על קירות ביתו.

כשהיה בן 21, מיכלאנג'לו הגיע לרומא, שם יצר את פסלו המפורסם הראשון – "פייטה" (שנמצא בקריית הוותיקן כיום), שמתאר את הבתולה מריה מחזיקה בזרועותיה את ישו המת. בזכות יכולותיו האנטומיות המרשימות שהפגין בפיסול גופו של ישו והמבט המהורהר של המדונה, הפך הפסל לאייקון. לאחר שהיצירה יוחסה לאמן אחר, מיכלאנג'לו חתם את שמו על הפייטה ונשבע שלא לחתום שוב על יצירה אחרת. וכך, נשארה הפייטה היצירה החתומה היחידה שלו.

בשנת 1501 חזר לפירנצה ויצר את הפסל "דוד" מגוש שיש פגום שאף אחד אחר לא הצליח לעבד. "דוד" הפך לאחד מסמליה של העיר ונחשב עד היום לפסגת הפיסול המערבי. אז אם יצא לכם לשמוע בעבר את המושג "איש אשכולות" – מיכלאנג'לו הוא בהחלט המקור לכך. מלבד היותו פסל וצייר, מיכלאנג'לו הוא גם משורר, מהנדס ואדריכל ולצד מוריו הרבים, הוא נחשב היה גם לאוטודידקט.

מתכננים כעת את החופשה שלכם?

הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:

תקופתו של מיכלאנג'לו בוותיקן

קשה לדמיין את קריית הוותיקן ללא תרומתו האדירה של מיכלאנג'לו, מציור הפרסקאות ועד המבנים שתכנן. לאחר שקנה לעצמו שם של אמן רב תחומי מוכשר, הוא נקרא לצייר את תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן. הוא צייר את סיפורי הבריאה במלאכת יד מעוררת השראה, שהדהימה את עולם האמנות והותירה חותם. העבודה הייתה קשה ומאתגרת, והוא צייר את הפרסקאות בעצמו (על פי השמועות) בגובה רב, כשרק הוא והאפיפיור ראו את היצירה טרם הושלמה, 4 וחצי שנים לאחר מכן.

ככל שהשנים עברו, מיכלאנג'לו המשיך לעבוד בוותיקן והפך למקור השראה עבור אמנים רבים שהושפעו ממנו, ביניהם גם רפאל, ששהה לצדו בוותיקן באותה תקופה. כשהיה בן 72, הוא מונה לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש וערך רישומים, מודלים ותוכניות עבודה שהושלמו עם השנים. כדמות, מספרים עליו שהיה מלנכולי ומתבודד, אך הדבר איננו גרע מההשפעה העצומה, המורשת וההישגים שלו עבור תרבות המערב.

אילו יצירות של מיכלאנג'לו אפשר לראות בוותיקן?

למיכלאנג'לו השפעה עמוקה על קריית הוותיקן ועיצובה כפי שאנו מכירים כיום. הנה כמה מהיצירות הגדולות ביותר שניתן למצוא בסיור בוותיקן.

תקרת הקפלה הסיסטינית (והסודות השתולים בה)

תקרת הקפלה הסיסטינית - לחצו להגדלה — תקרת הקפלה הסיסטינית – לחצו להגדלה

הקפלה הסיסטינית שמהווה את אחד מיעדי הביקור הפופולריים ביותר בקריית הוותיקן (ויש לכך סיבה טובה מאוד), נבנתה בתקופתו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי, לכן היא גם נקראת כך.

מיכלאנג'לו צייר את תקרת הקפלה במו ידיו, לאחר שלא היה שבע רצון מעבודת עוזריו. לפני שמיכלאנג'לו צייר את יצירת המופת הזו, הפרסקו על התקרה תיאר שמיים וכוכבים, אך משהתגלו סדקים בתקרה והיא דרשה תיקון, הוא הוזמן לצייר אותה מחדש.

הפרסקו המרהיב מתאר את בריאת העולם דרך מספר סצנות המוכרות לנו היטב, בין היתר מספר מבראשית: בריאת העולם, בריאת אדם וחווה, סיפורי נח, דוד וגוליית ועוד. יש שיגידו, שאחד מהפרטים שצייר מיכלאנג'לו מבטא את מערכת היחסים של האמן עם האפיפיור, שהיו עכורים למדי. בציורו של הנביא זכריה בקפלה, אחד מהמלאכים מאחוריו מחווה באצבעותיו במה שיכול להיראות כמו "יד מגונה" בנצרות העתיקה.

הנביא זכריה - ציור של מיכלאנג'לו — הנביא זכריה – ציור של מיכלאנג'לו

מיכלאנג'לו שתל גם סודות נוספים שחוקרים משתעשעים (אבל מאוד ברצינות, כמובן) איתם, כמו איתור אברי גוף שנשתלו על ידיו בציור התקרה. לאחר שהשוו את ציור דמותו של אלוהים למוח האנושי, מצאו גם ביטויים למבנים אנטומיים מושלמים ששרטט בדמויותיו. אז אולי במהלך הביקור שלכם, שווה להצטייד במשקפת כיס קטנה ולנסות לאתר סודות נוספים.

הפרסקו "יום הדין האחרון"

בהמשך לתקרה, ציור קיר נוסף שיצר מיכלאנג'לו על קיר המזבח של הקפלה הסיסטינית מתאר את יום הדין. גם במקרה הזה, הפרסקו הנוכחי החליף אחר. ביצירה לא פחות מ-314 דמויות ובמרכזן כמובן ישו כשופט עליון ומריה הבתולה לצדו. משמאל, אפשר לראות את תחיית המתים ומימין – את דמויות החוטאים היורדים לשאול.

יצירת יום הדין האחרון בתוך הקפלה הסיסטינית. מיכלאנג'לו 1536-1541.

הפייטה

פסלה של מריה הבתולה מחזיקה את ישו לאחר צליבתו, הוא אחד מהפסלים הידועים ביותר של מיכלאנג'לו, והיחיד עליו חתם בשמו. "הפייטה" הוא שם כולל ליצירות שמציגות את הסצנה הזו מהברית החדשה. הפסל, שחצוב כולו בשיש לבן מסוג קררה, כשכלי העבודה היחידים שעמדו לרשותו היו פטיש ואזמל, מוצב בבזיליקת פטרוס הקדוש.

פרט טריוויה קטן – הסיבה שהפסל מוצב מאחורי זכוכית, היא מפני שבשנות ה-70 התפרץ אדם לאולם עם פטיש ואזמל, תוך קריאות "אני ישו, קמתי מהמתים", ושבר את ידה של הבתולה, וגם חלק קטן בפניה ב-12 מכות פטיש. הפסל שוחזר תחת מחלוקת ובוותיקן אפילו ציינו את יום השנה לאירוע המשונה הזה.

בזיליקת פטרוס הקדוש

במרכז קריית הוותיקן ניצבת בזיליקת פטרוס הקדוש, מבנה מרשים שמושך תיירים ומאמינים מכל העולם. הבזיליקה, שהיא המבנה הדתי הגדול ביותר בנצרות, נחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר. המסורת הקתולית טוענת שפטרוס הקדוש, אחד משליחי ישו והאפיפיור הראשון, נקבר מתחת למזבח הבזיליקה. למעשה, מיכלאנג'לו מונה לאדריכל הבזיליקה כ-100 שנים לאחר תחילת העבודות, לאחר קבלת ההצעה של האדריכל דונטו ברמנטה על ידי יוליוס השני.

מודל העץ של בזיליקת פטרוס הקדוש

מודל העץ של בזיליקת פטרוס הקדוש בעץ נמצא בוותיקן, ובוצע על פי תוכניותיו של מיכלאנג'לו. את המודל עצמו בנה נגר אלמוני, בעוד המודל המקורי שיצר מיכלאנג'לו עצמו היה בחימר. יש אפילו ציור שמן של הצייר דומיניקו קרסטי, שמתאר את הצגת המודל לאפיפיור פיוס הרביעי (אבל אותו לא תמצאו בוותיקן).

במבט על המודל, אפשר לראות שהמבצעים נצמדו יחסית להנחיות של מיכלאנג'לו, עם סטיות קטנות של התקופה, בעיקר בכל מה שקשור לאדריכלות הגותית שנזנחה עם השנים.

הרישום האחרון של מיכלאנג'לו

חובבי האדריכלות (והתגליות ההיסטוריות) אולי יגלו עניין ברישום האחרון שיוחס למאסטר, שהתגלה במקרה בארכיון הוותיקן. הרישום מתאר את אחד מהעמודים של כיפת בזיליקת פטרוס הקדוש וכנראה שימש בזמנו כהנחיה לחוצבי האבן שעבדו עבור הוותיקן. הרישום נחשב לממצא נדיר, מאחר והיה ידוע כי מיכלאנג'לו השמיד את רוב הרישומים והתוכניות ששרטט ורשם.

מה ייחד את ציוריו של מיכלאנג'לו?

מיכלאנג'לו היה אמן מבריק שהפגין שליטה מוחלטת באנטומיה, מה שהתבטא בציוריו הדינמיים והתלת-ממדיים. הדמויות בפרסקו בוותיקן נראות כאילו הן יוצאות מתוך הקיר, בזכות טכניקת הקיארוסקורו – שיטה ליצירת עומק וצל באמצעות ניגודיות בין אזורים כהים ובהירים. טכניקה זו, שבה גם קאראווג'ו הצטיין, העניקה ליצירותיו של מיכלאנג'לו תחושת תלת-ממדיות ונפח דרמטי.

מעבר לכך, מיכלאנג'לו השתמש במגוון טכניקות אמנותיות נוספות שהפכו את יצירותיו לאיקוניות. בין המרכזיות שבהן הייתה הפרסקו (שהיא למעשה טכניקה, ולא רק מילה המשמשת לתיאור ציור קיר), שבה הוא מרח צבע על טיח רטוב, מה שהופך את הפיגמנטים לחלק קבוע מהקיר.

הוא גם שלט בפרספקטיבה ליניארית, שיצרה אשליה של עומק על משטח שטוח, ובספומאטו, שיטה לטשטוש קצוות אובייקטים ליצירת תחושת עומק ותנועה. תשומת הלב לפרטים הקטנים הפכה את דמויותיו לריאליסטיות וחיות, כמו שניתן לראות בפסלים המפורסמים "דוד" ו"פייטה". שילוב הטכניקות הללו, יצר עבודות מופת מרהיבות כמו הקפלה הסיסטינית, שהפכו את מיכלאנג'לו לאחד האמנים המשפיעים ביותר בתולדות האמנות.