הצייר רפאל ודרכו האמנותית עד לוותיקן

רַפָאֵלוֹ סַאנְצְיוֹ דָה אוּרְבִּינוֹ, המוכר יותר פשוט כרפאל, היה אחד מהאמנים המובילים של תקופת הרנסנס האיטלקי, ונחשב לצלע השלישית של הרנסנס הגבוה לצד מיכלאנג'לו ולאונרדו דה וינצ'י. רפאל נולד באורבינו שבאיטליה בשנת 1483 לאב משורר וצייר מוכר בעיר. כבר מגיל צעיר הפגין כישרון רב בציור, ובגיל 17 כבר נחשב לאמן מוכר. ההכשרה המוקדמת תרמה בצורה משמעותית להצלחתו ולדמותו, כפי שאנו מכירים אותה היום.

לאחר מות אימו כשהיה בן שמונה, התלווה רפאל לאביו שניהל סטודיו מוכר בעיר. מאוחר יותר עבר לפרוג'ה וניכר כי יצירתו הושפעה רבות מהאמן פייטרו פרוג'ינו. יש הטוענים שאף למד אצלו כבר מגיל 11, אם כי טענה זו אינה מבוססת דיה.

בילדותו, עבד בבית המלאכה של אביו, ועם הגיעו לגיל 25, הוזמן על ידי האפיפיור אל קריית הוותיקן. ואכן, רפאל היה אהוד במיוחד על האליטה הרומית. הוא לא רק שלט בטכניקות המרכזיות של אמנות הרנסנס, כמו ספומטו, פרספקטיבה, אנטומיה ומבע אנושי, אלא גם שילב בסגנונו צבעוניות עשירה, קומפוזיציות מורכבות, מבטים ארכיטקטוניים ופאר.

מתכננים כעת את החופשה שלכם?

הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:

בשנת 1504 עבר רפאל לפירנצה, שם נשבה בקסמם של אמנים גדולים כמו לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו ובמהרה הצטרף אליהם כאמן רב תחומי בעל שם. כישרונו המיוחד זכה להכרה רחבה, ובשנת 1508, כשהיה בן 25 בלבד, הוזמן על ידי האפיפיור יוליוס השני לצייר פרסקאות בוותיקן. רפאל המשיך ליצור ברומא עד מותו בשנת 1520, בגיל 37 בלבד, ונטמן בטקס מלכותי בפנתאון ברומא.

יש שאומרים, שבניגוד ליריבו הגדול מיכלאנג'לו, רפאל היה ידוע כאדם חברותי ואהוב. אישיותו הנעימה פתחה בפניו דלתות רבות והזדמנויות קריירה שהעניקו לו יתרון על פני עמיתיו ואין ספק שהרוויח את מקומו בקטגוריית יצירות המופת שאסור לפספס בוותיקן.

חדרי רפאל במוזיאון הוותיקן

בגיל 25 בלבד, ובזכות המוניטין שצבר ברחבי איטליה ובפרט אצל המעמד הבורגני, רפאל זכה בהזדמנות ייחודית לצייר את קירות חדרי האפיפיור יוליוס השני בוותיקן. באותה עת, הוא הצטרף לשורת האמנים הגדולים ביותר של התקופה.

ארבעת חדרי רפאל במוזיאוני הוותיקן הם אחת מהאטרקציות המרהיבות ביותר של תקופת הרנסנס. הציורים בחדרים הללו נוצרו על ידי רפאל ותלמידיו ומציגים תערובת של אומנות, היסטוריה ותיאולוגיה.

אולם קונסטנטינוס

באולם קונסטנטינוס מוצגים ציורים המתארים את חייו של הקיסר קונסטנטינוס ואת הפיכתה של הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית. תקרת האולם מציגה את ניצחון הנצרות על האלילים.

חדר הליודורוס

הכהן הגדול מתפלל בבית המקדש עת הליודורדוס מגורש משם

חדר זה מציג את השגחת האל על הכנסייה עם ציורים כמו גירוש הליודורוס מהמקדש, שחרור פטרוס הקדוש מהכלא והמיסה של בולסנה. הניגוד הדרמטי בין האור לצל בציורים מוסיף להם עומק ויופי יוצאי דופן.

חדר הסגנטורה

חדר הסגנטורה מתמקד בעקרונות הרנסנס: אמת, טוב ויופי. כאן תמצאו את "אסכולת אתונה" המציגה את הפילוסופים הגדולים ביותר במהלך דיון מלא, לצד "מחלוקת הסקרמנט" ופרנסוס עם אפולו והמוזות.

חדר האש בבורגו

מקטע קטן מתוך הציור הענק - אש בבורגו — מקטע קטן מתוך הציור הענק – אש בבורגו

חדר האש בבורגו מציג סיפורים היסטוריים מרתקים כמו הכתרת קרל הגדול לקיסר רומא, שריפה מסתורית בבורגו וקרב אוסטיה. הציורים משדרים דינמיות ומתח, ומשלבים אומנות עם סיפורים דרמטיים.

הדרך הטובה ביותר לחוות את חדרי רפאל והציורים היא להתיישב במרכז החדר (או אפילו לשכב לרגע על הגב, לפני שמישהו יעיר לכם) ולהביט למעלה. הפרטים העשירים, הצבעים הרוויים, התאורה הטבעית שנכנסת מהחלון, הקרירות של השיש וההד באולם שעוטף את הכל יחד הם חוויה חד פעמית. לטעימה קטנה, אפשר גם להיכנס לסיור הווירטואלי באתר הוותיקן או לקחת סיור פרטי עם מדריך כאן:

אסכולת אתונה – הפרסקו המפורסם ביותר של רפאל בוותיקן

באחד מארבעת חדרי רפאל שנקרא הסגנטורה – "החתימה" או "לשכת החותם", מופיע הפרסקו המוכר ביותר של רפאל בוותיקן וביצירותיו ככלל: Scuola di Atene – בתרגום מאיטלקית לעברית: "אסכולת אתונה". בחדר מופיעות ארבע פרסקאות (אסכולת אתונה היא רק אחת מהן) שיוצרות דיאלוג ביניהן.

מקטע קטן מתוך הציור הענק - אסכולת אתונה — מקטע קטן מתוך הציור הענק – אסכולת אתונה

חדר זה נקרא "לשכת החותם" מכיוון ששימש כבית הדין של האפיפיור בעבר, ובו נחתמו פסקי דין חשובים. בחדר זה, נדרש רפאל לתאר את ארבע הדרכים בהן אדם יכול לרכוש תהילה: התאולוגיה – חקר האלוהות, הפילוסופיה – חיפוש האמת, הצדק – שמירה על החוקים, והשירה – ביטוי הדמיון.

היצירה מציגה את הדמויות הבולטות ביותר של הפילוסופיה הקלאסית, ולא אסכולה ספציפית, במבנה רנסנסי מפואר, שמזכיר את תוכניות ברמנטה לבזיליקת פטרוס הקדוש. במרכז היצירה (אולי) תזהו משמאל את אפלטון, הנראה בדמותו של לאונרדו דה וינצ'י, ולצדו את אריסטו ושניהם נושאים ספרים. סביבם, נראים פיתגורס, זרתוסטרא, אוקלידס, תלמי ודיוגנס. הדמות בלבוש הירוק שרוכנת מעל פיתגורס הרושם בספריו מצד שמאל, היא דיוקן דמיוני של הפילוסוף הערבי אבן רושד, שהביא את פילוסופיות אפלטון ואריסטו למערב.

אבל זה לא הכל – כאמנים רבים, גם רפאל השתעשע עם שתילת דיוקנאות כמחוות אומנותיות. האגדה מספרת שהוא צייר את פניו של מיכלאנג'לו כפני הפילוסוף הרקליטוס, הידוע כפילוסוף הבוכה, כעקיצה אומנותית. רפאל צייר גם את דיוקנו העצמי המישיר מבט אל הצופה בפינה הימנית של הפרסקו, מה שנחשב לחתימת האמן בציור.

פרסקו נוסף בחדר, שהוא חלק מקומפוזיציית העל של האולם, הוא "מחלוקת הסקרמנט" ובאיטלקית: Disputa del sacramento. יצירה זו, אשר נחשבת גם לאחת מיצירותיו הגדולות, מתארת את תיאולוגיית הנצרות והיא מוצבת מול הפרסקו "אסכולת אתונה".

בציור מופיעים ישו (במרכז), מריה הבתולה משמאל ויוחנן המטביל מימין, כאשר דמות האלוהים נישאת מעליהם. הדמויות הנוספות הן משה הנושא את לוחות הברית ורוח הקודש לרגלי ישו, ושלוש הבשורות מוחזקות על ידי המלאכים. בין הדמויות בעולם התחתון בפרסקו, נראים ארבעת הרופאים הקדושים של הכנסייה – אוגוסטינוס, גרגוריוס הראשון, הירונימוס ואמברוזיוס, לצד דמויות חשובות נוספות כמו דנטה וסבונרולה.

היצירה נוצרה כשהחדר שימש כספרייתו ומשרדו הפרטי של יוליוס השני, והפכה למרכז תיאולוגי ופילוסופי עם ציורים שמתארים גם פילוסופיה, שירה ומשפט. העבודה הזו נוצרה תוך תחרות עם האמנים הגדולים כמו מיכלאנג'לו (שיצר גם את ציורי הקיר המרהיבים בקפלה הסיסטינית הסמוכה) וליאונרדו דה וינצ'י, שהייתה מקור לחיכוכים והאשמות בין האמנים. רפאל צלח את התחרות הזו והותיר חותם בלתי נשכח באמנות הרנסנס.

כמה מילים על הטכניקה בציוריו של רפאל

היצירות לא רק מרשימות ביופיין, אלא גם בהפגנת השליטה בטכניקות מגוונות של אמני הרנסנס, בהן רפאל עושה שימוש תדיר ביצירותיו. התחושה התלת-ממדית של הציור מזמינה את הצופים להרגיש חלק מהסצנה, הפרספקטיבה מובילה את העיניים עמוק לתוך הקומפוזיציה, והאור מהחלון מאחור ממלא את החלל ומגביר את תחושת הממשות. התקרה הגבוהה מעניקה תחושת עוצמה ומובילה לעולם שבו המחשבה היא מושג עילאי.

היצירות של רפאל ממשיכות להיחשף בוותיקן, תוך כדי תנועה

יצירותיו של רפאל ברחבי הוותיקן היא דוגמה דיי מדהימה לעובדה שקריית הוותיקן היא אולי בועה היסטורית, אבל היא לא מפסיקה לחדש ולהתחדש ולחשוף תגליות אומנותיות והיסטוריות כאחד. רק לפני כמה שנים נחשפו במהלך עבודות ניקיון ושחזור שני ציורים נוספים של רפאל. הדמויות "צדק" ו"חברות" המתינו כ-500 שנים לחשיפה ונחשבות כעת ליצירותיו האחרונות של רפאל ומוצגות לקהל הרחב.