האי טיברינה ברומא

בכל פעם שמטיילים ברומא, זה מרגיש כמו מסע חזרה בזמן ואם יש נקודות בעיר שמדגישות את העובדה הזו בצורה קיצונית ממש – אחת מהן היא האי טיבר או בפי המקומיים – האי טיברינה.

נהר הטיבר זורם לאורך העיר רומא, ואם הולכים לאורכו מגיעים לכמה מנקודות התיירות היפות ביותר. באחד מעיקולי הנהר, מול רובע טרסטוורה הססגוני, מחובר לעיר בשני גשרים רומיים עתיקים, נמצא האי טיבר. האי מאורך בצורת סירה והוא נקרא בעבר "Insula Inter Duos Pontes". בתרגום מלטינית לעברית פירושו הוא "האי בין שני הגשרים". אורכו 270 מטר ורוחבו כ-70 מטרים בלבד.

ההיסטוריה של האי

כמו בכל אתר ברומא, גם לאי הזה יש עבר ארוך ועשיר. למעשה, אפילו היווצרותו אפופה מסתורין. האגדה מספרת שבמהלך מרד נגד העריץ השנוא לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס בסביבות שנת 500 לפני הספירה, אנשיו השליכו אלומות חיטה לנהר, מה שגרם להיווצרות האי. עם זאת, עדויות ארכיאולוגיות, מוכיחות שהאי הרבה יותר עתיק. מה שמסבך את כל העניין היא העובדה שבחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו לאחרונה מתחת לאפיק הנהר, נמצאו זרעים מאובנים של חיטה…

צורתו של האי טיבר

האם צורת הסירה של האי מקרית לחלוטין? לחלוטין לא. למעשה, צורתו הטבעית עברה שינויים רבים על ידי הרומאים במאה הראשונה לפני הספירה. הם שינו את צורת האי בטכניקת בנייה שנקראת Opus quadratum, המורכבת מקירות ואלמנטים ארכיטקטוניים אחרים העשויים מלבנים מסותתות. מסביב לאי נבנתה גם סוללת חול טרוורטין שיצרה צורה של כלי שיט רומי, עם חרטום וירכתיים בקצוות. כדי להשלים את הפרוייקט השאפתני הזה, הוצב במרכז האי גם תורן סמלי.

התורן היה מורכב מאובליסק שהוקדש לאסקלפיוס, אל הרפואה. אבל מדוע העריצו את האל הספציפי הזה דווקא באי? בואו נחזור רגע אל המאה השלישית לפני הספירה, כאשר מגיפה איומה פקדה את רומא. על מנת למצוא דרך לרפא את האוכלוסייה, הסנאט התייעץ עם אחת הנביאות. כפי שהיא הציעה, הסנאט החליט לבנות מקדש לכבודו של אסקלפיוס. המיקום שנבחר היה האי טיבר בשל בידודו משאר חלקי העיר. ככל הנראה, זה עבד. זמן קצר לאחר בניית המקדש, הסתיימה המגפה.

בזיליקת סן ברטולומיאו

כיום המקדש אינו קיים יותר. בשנת 998 לספירה נבנתה בזיליקה מעל חורבותיו. הבזיליקה, הידועה כיום כסן ברטולומיאו, הוזמנה על ידי הקיסר אוטו השלישי בסביבות שנת 1000 לספירה ונבנתה לכבודו של אדלברט מפראג.

בין שאר יצירות המופת האמנותיות שבבזיליקה, תוכלו להתפעל מתמונה של מדונה של המנורה משנת 1250 בקירוב. במהלך אחד משיטפונות הנהר הרבים, התמונה הייתה שקועה במים, אך המנורה בקרבתה נשארה דולקת עד שלבסוף מפלס מי הנהר חזר לגובהו הרגיל.

כמו כן, אם תפנו לכיוון קפלת הסקרמנט, תמצאו שם חפץ מוזר שנראה לא קשור. במהלך המצור על רומא, בשנת 1849, במסגרת מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה, נורה כדור תותח של הצבא הצרפתי דרך חומות הכנסייה אל הקפלה. האנשים ששהו בתוך הכנסייה לא נפגעו בנס. כדור התותח עדיין שם.

כיום, האמונה שלאי יש כוחות מרפא עדיין נשארה. בשנת 1584, נבנה בית חולים באזור המערבי של האי. המבנה הוא כיום בית חולים ציבורי, המנוהל על ידי המועצה והכנסייה הקתולית של רומא. חפירות ארכיאולוגיות אחרונות, במהלך שיפוץ חלק ממרתף בית החולים, העלו פסלים ושרידים של מקדשים עתיקים.

תורן "הסירה" לאורך השנים

מה קרה לאובליסק שהוצב באמצע האי? בסביבות שנת 1500, לאחר כ-16 מאות שנים הוא פורק וחולק לשלושה חלקים. שרידים אלו נשמרים כעת בשלושה מוזיאונים שונים, בנאפולי, פריז ומונקו.

זמן קצר לאחר מכן, היכן שהאובליסק עמד הציבו הרומאים עמוד מחורץ משיש. למעשה, העמוד הזה היה ידוע בשם "Colonna infame" (עמוד ההשמצה) והיתה לו מטרה חשובה: מדי שנה, במהלך חגיגות חג הפסחא, רשויות הכנסייה היו מתעדות עליו את שמות הפושעים ופורעי החוק של אותה שנה. זה היה אות קלון חמור לאותם אנשים.

אמן מפורסם, ברטולומנו פינלי, שהיה ידוע בחיי ההוללות שלו, הגיע בסופו של דבר לרשימה הזו. זמן קצר לאחר מכן מיהר האמן הזועם אל הכנסייה. ככל הנראה, לא הפריע לו ששמו נמצא ברשימת הכופרים אלא העובדה שלצד שמו, הוא הוגדר כ"מיניאטוריסט" ולא כ"חרט". נוסף על כך, היה לו זקן ארוך, סימן שהוא היה חבר במועדון היעקוביני, שהתנגד בתוקף לאפיפיור ולמדיניות הכנסייה הקתולית.

בסביבות שנת 1850, מרכבה שעברה במקום, נתקלה בעמוד והרסה אותו. לא ברור אם זה קרה בכוונה או לא. עם זאת יש לומר שעמוד הקלון הזה לא היה ממש אהוב על האנשים. האפיפיור התשיעי, הזמין אנדרטה נוספת מהפסל איגנאציו יקומטי והיא זו שניתן לראות כעת. האנדרטה הנוכחית כוללת צלב בחלקו העליון.

גשר ארבעת הראשים

האגדה מספרת שכאשר הפונטה פבריציו, הגשר הקצר יותר שמוביל אל הגטו ובית הכנסת הגדול, שוחזר חלקית בסביבות 1580, האפיפיור שכר ארבעה אדריכלים שונים שיטפלו בפרויקט אך הם הסתכסכו ביניהם.

כעונש, כשהם סיימו את תפקידם, הוותיקן גזר עליהם גזר דין מוות וראשם נערף. למרות זאת, כדי לחלוק כבוד לעבודתם (או כדי להזהיר את אוכלוסיית רומא) הורה האפיפיור לבנות אנדרטה קטנה, אשר נמצאת כעת על גבי הגשר עם ארבעה ראשים.

שני הגשרים של האי

שני הגשרים המחברים את האי לעיר נקראים Ponte Cestio ו-Ponte Fabricio. פונטה צ'סטיו (המוביל לשכונת טרסטוורה, בגדה הימנית של הנהר) נבנה במקור בשנת 46 לפני הספירה. רק חלקים מקוריים מעטים שרדו. השיפוץ האחרון שלו נערך בשנת 1892.

אבל, אם אתם באמת רוצה לטעום מהגאונות של האדריכלים הרומיים, פשוט צאו לטייל על פונטה פבריציו (גשר קסטיוס), בקצה השני של האי מכיוון שהוא שמור מאוד והוא נחשב לאחד מהגשרים העתיקים ביותר ברומא. הוא נבנה במקור בשנת 62 לפנה"ס ושופץ חלקית במאה השבע-עשרה. הגשר מחבר את האי עם הצד השמאלי של הגדה, לכיוון גבעת הקפיטולין.

גשר Ponte Garibaldi

הגשר הנוסף שיש באי הוא פונטה גריבלדי, אך הוא מחובר לאי רק בקצה הרחוק של האי עם עמוד תומך מרכזי. זהו מבנה מודרני למדי מהמאה התשע-עשרה, ששופץ לחלוטין בשנות החמישים. הוא מוקדש לג'וזפה גריבלדי, אחת הדמויות המרכזיות במאבק לאיחוד איטליה במאה התשע עשרה.

הטיבר

דבר אחד שכדאי לזכור כשמטיילים ברומא הוא שצריך לקחת את הזמן כדי ליהנות מהנוף, מהעיר ומהנהר. חציית הגשרים מעל נהר הטיבר באיזור האי טיברינה תיתן לכם הזדמנות ליהנות, במיוחד בשעות השקיעה ממראות יפהפיים של רומא המוארת אבל עדיין עם קצת זוהר טבעי בשמיים עם גוונים חלומיים של כתום וורוד.

נהר הטיבר מכונה בדרך כלל "טיבר הבלונדיני" מכיוון שמאז ימי קדם, הזרם ערבב את המים עם החול שבאפיק הנהר, והעניק לו את צבעו המיוחד. הנהר חוצה את רומא לשניים, וכשתגיעו לכאן, תמצאו את עצמכם לעתים קרובות חוצים את המים באחד מהגשרים הרבים שלאורך גדותיו. במהלך מאות השנים, הגשרים שימשו לא רק לחיבור בין שני צידי העיר, אלא גם כאלמנט של הגנה במהלך המלחמות.

הגשר העתיק ביותר שנבנה אי פעם ברומא הוא Ponte Milvio, שבנייתו מתוארכת לשנת 400 לפני הספירה. הגשר המודרני ביותר, עשוי פלדה ובטון מזוין בשם גשר המוזיקה, הושלם ב-2011.

אי הסרטים – Isola del Cinema

זהו שמו של פסטיבל שבכל קיץ, מיולי עד ספטמבר, מביא את מיטב הסרטים החדשים אל גדות האי. בחודשים אלה הופך האי למוקד עליה לרגל לאוהבי קולנוע ואנשי מקצוע בתעשייה, כמו במאי קולנוע ושחקנים. לאתר הפסטיבל.

שאלות נפוצות

פורסם ב:

• מסביב לוותיקן