הקולוסיאום הרומי הוא אחד המבנים המפורסמים ביותר שנבנו אי פעם. הוא עומד במרכז רומא כבר כמעט 2000 שנה עוד מהימים בהם שלטה האימפריה באירופה העתיקה ועד היום. אם אתם מבקרים ברומא או בוותיקן, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לפספס את האנדרטה העתיקה והמרהיבה הזו. המרחק של הקולוסיאום ממדינת הוותיקן הוא כ- ק"מ בלבד.
ההיסטוריה של הקולוסיאום
לקולוסיאום הרומי היסטוריה ארוכה ועשירה. מהתקופות שבהן שימש כזירת גלדיאטורים בו הם שיחקו באירועי ציד מבוימים עם אלפי חיות בר ועד היום. הקולוסיאום ראה את האימפריה הרומית עולה לגבהים שהאנושות לא הכירה ואט אט דועכת ונעלמת. אומרים שכ-400,000 איש פגשו את מותם בתוך הזירה יחד עם כמיליון חיות בר שונות.
- 72 לספירה – בניית האמפיתיאטרון מתחילה תחת הקיסר אספסיאנוס. טיטוס ראה בקולוסיאום מתנה לאנשי רומא שהיו די אומללים אחרי שלטונו של נירון קיסר שנודע כאחד המטורפים והאכזריים שבשליטי רומא מאז ומעולם.
- שנת 80 לספירה – טיטוס, בנו של אספסיאנוס, חונך רשמית את הקולוסיאום, וקובע 100 ימי משחקים לחנוכתו. הבנייה תושלם לחלוטין תחת אחיו הצעיר של טיטוס ויורשו דומיטיאנוס בשנת 83 לספירה.
- שנת 217 – שריפה הורסת את מפלס העץ העליון של הקולוסיאום לחלוטין.
- אמצע המאה החמישית – נערכים כאן קרבות גלדיאטורים לצד הופעות של ציד של חיות בר.
- סוף המאה השישית – הקולוסיאום כבר לא משמש כאמפיתיאטרון. נבנית קפלה על המבנה, רצפת הזירה משמשת כבית קברות, והחללים המקומרים המרכיבים את קירות המבנה מתחת למושבים משמשים כמקומות מגורים, בתים ובתי מלאכה.
- המאה ה-12 – משפחת פרנג'יפאני, משפחה גדולה רבת עוצמה באותה תקופה, השתלטה על הבניין והפכה אותו לטירה מבוצרת.
- 1349 – המבנה ניזוק קשות ברעידת אדמה, וחלק גדול מהקירות החיצוניים שלו קורס. את הנזק, בדמות חלקים חסרים מהמבנה, ניתן לראות עד היום.
- המאה ה-14 עד המאה ה-18 – הקולוסיאום מתחיל אט אט להתפורר כאשר אבניו מתחילות לשמש כלבני בניין במקומות אחרים ברומא. מהדקי הברזל שהחזיקו את האבנים יחד נלקחים להמסה ולשימוש חוזר. חלק מהשיש שעיטר את חזיתו שימש לבניית הבזיליקה של פטרוס הקדוש.
- 1749 – לאחר מאות שנים של הזנחה, האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר מקדש את הבניין ומצהיר שיש להגן עליו, מתוך אמונה שדמם של חללים נוצרים שנשפך בזירה הפך אותו למקום קדוש.
- המאות ה-19 וה-20 – הקולוסיאום עובר פרויקטים רצופים של שיקום לאורך כהונתם של אפיפיורים ועיריות שונות.
- 2013 עד 2016 – הקולוסיאום עובר פרויקט שיקום גדול שבו כל חזית הבניין מנוקה, מוסר לכלוך ופיח שהצטברו עם השנים.
- נכון להיום – מגיעים אל הקולוסיאום יותר מ-4 מיליון מבקרים בשנה. זוהי האטרקציה התיירותית המתויירת ביותר באיטליה ואחד המבנים הפופולריים והאיקוניים בעולם. זהו אחד המבנים העתיקים והשמורים ביותר מעשה ידי אדם בעולם.
הגלדיאטורים הרומיים
הגלדיאטורים היו לוחמים בזירה שנלחמו עד מוות נגד חיות, פושעים וגלדיאטורים אחרים לשם הבידור של אזרחי רומא. הגלדיאטורים הפכו לדמויות מיתולוגיות בין היתר בזכות סרטים כמו הסרט גלדיאטור, או ספרטקוס, אבל איך הם היו באמת?
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:
- כרטיס כניסה למוזיאונים ולקפלה הסיסטינית
- מדריך שמע דיגיטלי על בזיליקת פטרוס הקדוש
- סיור מודרך במוזיאוני הוותיקן, הקפלה הסיסטינית ובבזיליקה
- כרטיס לאוטובוס בין נמל התעופה לתחנת רומא טרמיני
- נסיעה באוטובוס מ/אל נמל התעופה פיומיצ'ינו
- כרטיס דילוג על התור למוזיאוני הוותיקן והקפלה הסיסטינית
- כרטיס לאוטובוס התיירים Hop-On Hop-Off ברומא
- כרטיס VIP לקולוסיאום, הפורום הרומי וסיור בגבעת הפאלאטיום
- כרטיסי דילוג על התור לקולוסיאום, הפורום הרומי, וגבעת הפאלאטיום
מי היו הגלדיאטורים הרומיים?
רוב הגלדיאטורים הרומאים היו עבדים וככאלה לא היו להם זכויות בחברה הרומית וכמעט אפשר לומר שהם לא נחשבו לאנשים. על כל סיפור של גלדיאטור שניצח את הקרבות וזכה לתהילה וחופש, אלפי אחרים מתו בעילום שם על החול של הקולוסיאום.
סוגי הגלדיאטורים
היו יותר מ-24 סוגים שונים של גלדיאטורים, שנבדלו זה מזה על ידי כלי הנשק שהם השתמשו בהם, השריון שהם לבשו, סגנונות הלחימה בהם השתמשו והאירועים שבהם הם נלחמו. הנה העיקריים שבהם.
- מורמילו – גלדיאטורים בעלי שריון כבד שהשתמשו במגן גדול ומוארך ובחרב. התכונה המיוחדת ביותר שלהם הייתה קסדה מלאה עם סמל בצורת דג. להרחבה.
- תראקי – התראקים לבשו שריון דומה למורמילו, אבל השתמשו במגן קטן יותר ובחרב מעוקלת. גם הקסדה שלהם כיסתה את כל הראש, אבל הייתה מקושטת בגריפון ולא בדג.
- רטיאריוס – הגלדיאטורים המפורסמים אוחזים ברשת גדולה ובקלשון 3 ראשים. הם לבשו שריון קל יותר ולא היה להם מגן. הם נלחמו בצורה שבה הם ניסו ללכוד את יריביהם מתחת לרשת ולדקור אותם בקלשון לאחר מכן. להרחבה.
- אסדריוס – לוחמי מרכבות שהיו מצויידים בחניתות, חרבות ומגנים קטנים.
- הופלומכוס – ההופלומכוס היה מהנפוצים בין הגלדיאטורים. הוא נלחם לרוב מול לוחמים אחרים. היו הופלומכוסים שנשאו חניתות זריקה, חרב קצרה, מגן קטן ועגול וחבשו קסדה מנומרת.
- בסטירוס – לוחם שנלחם בזירה אל מול חיות בר. הגלאדיאטור הזה לא נחשב כמו כל הגלדיאטורים.
היו גם נשים גלדיאטוריות אך הן היו מיעוט קטן מאוד מבין הגלדיאטורים. לפי כתבים מאותה תקופה נראה שהן היו יותר "גימיק" מאשר כל דבר אחר.
אילו אימונים עברו הגלדיאטורים?
גלדיאטורים השתייכו למעמד הנחות ביותר ברומא וככאלה חייהם אבדו והיו שייכים לאדוניהם. בתי הספר לגלדיאטורים היו קשוחים והאימונים שהם ערכו היו מפרכים. מפרכים עד כדי כך שהם יכלו אפילו להרוג גלדיאטורים כעונש על התנהגות לא תקינה.
בבית הספר לגלדיאטורים, התלמידים כנראה היו מתאמנים תחת מורה שהיה מומחה בסגנון הלחימה המסוים שלהם. כל הקבוצות השונות התאמנו בנפרד זו מזו – כנראה כדי למנוע סכסוכים עוד לפני הכניסה לזירה.
עם כניסתם לבית הספר לגלדיאטורים (אלה שלא נידונו לו כעונש על פשע שביצעו), היו הגלדיאטורים חותמים על חוזה הקובע את סוג הלוחם שהם יהיו, כמה פעמים בשנה הם ילחמו וכדומה.
מי היו הגלדיאטורים הכי ידועים בעולם?
רוב הגלדיאטורים חיו ומתו על הזירה בלי להותיר זכר אבל חלק מהם הפכו לסלבריטאים פופולריים ואת שמותיהם אנחנו מכירים גם היום.
הגלדיאטור קריקסוס
הגלדיאטור קריקסוס היה עבד וגלדיאטור גאלי שנמלט מהשבי והפך לאחד ממנהיגי צבא המורדים לצד ספרטקוס במלחמת העבדים השלישית שהתרחשה בין קבוצת עבדים גדולה לרפובליקה הרומית.
הקיסר קומודוס
קומודוס הזכור לכולנו מהסרט "גלדיאטור", היה מעריץ גדול של קרבות הגלדיאטורים ואפילו נכנס לזירה בעצמו פעמים רבות. עם זאת, הוא נודע כלוחם אכזר שניצל את הפריבילגיה של תפקידו כדי לערוך קרבות נגד יריבים שלא היה להם סיכוי להשיב מלחמה ושאותם הוא היה הורג בצורה סדיסטית לעתים קרובות.
הגלדיאטורים פריסקוס וורוס
הגלדיאטורים פריסקוס וורוס היו זוג גלדיאטורים שנלחמו זה בזה בחנוכת הקולוסיאום. לאחר מאבק שנמשך שעות הם סיימו את הקרב בתיקו, ואז טיטוס העניק להם חנינה ושחרר אותם לחופשי.
הגלדיאטור ספיקולוס
הגלדיאטור ספיקולוס היה כוכב בעולם הגלדיאטורים. הוא היה חביב על הקיסר נירון שהעניק לו מתנות רבות.
הגלדיאטור ספרטקוס
ספרטקוס הוא ללא ספק הגלדיאטור המפורסם ביותר הזכור מהאימפריה הרומית. הוא היה חייל או שכיר חרב תראקי שבסופו של דבר נמכר לעבד ואז הפך לגלדיאטור. הוא היה ממנהיגי המרד בבית הספר לגלדיאטורים שבקפואה שהסתיים בבריחתם של 70 מהתלמידים.
לאחר בריחתם וכמה קרבות לאחר מכן עם הצבא הרומי, בהם ניצחו הגלדיאטורים הם הפכו לצבא של עשרות אלפי לוחמים. ספרטקוס הוביל את הצבא הזה במלחמת העבדים השלישית, עד שנהרג בשנת 71 לפני הספירה.
קרבות הגלדיאטורים
לרוב, הגלדיאטורים השתתפו בקרבות אחד על אחד אל מול גלדיאטורים מסוגים שונים שנחשבו משלימים. המורמילו נלחם לעתים קרובות נגד התראקים, כמו גם נגד הופלומכוסים ורטיאריוס. הרטיאריוסים בדרך כלל נלחמו עם גלדיאטורים שהיו חמושים בנשק צבאי.
הקרבות היו מאורגנים מאוד ומפוקחים על ידי שופטים ולא כולם נגמר במוות. לעתים קרובות הקרב היה מסתיים מבלי שאף אחד מהלוחמים ימות. הסיבה לכך הייתה די פשוטה: האימונים והתחזוקה של הגלדיאטורים היה יקרים ולכן בעליהם רצו שהם ישרדו זמן רב ככל האפשר. בשנים הראשונות של הקולוסיאום רוב הקרבות בין הגלדיאטורים הסתיימו במוות אבל ככל שחלף הזמן התחרויות הפכו פחות ופחות קטלניות.
באילו חיות נלחמו הגלדיאטורים?
קרבות הגלדיאטורים היו מאוד מאורגנים והגלדיאטורים נלחמו רק נגד לוחמים אנושיים אחרים. חיות בר אמנם הופיעו בזירה, אבל הן בדרך כלל עשו זאת כחלק מאקט של הוצאה להורג על ידי חיות בו פושעים ושבויי מלחמה הוצאו להורג בפומבי על ידי חיות בר, או כחלק ממסע צייד מדומה על ידי ציידים (Damnatio ad bestias). היה סוג אחד בלבד של לוחם שנלחם נגד חיות בר, הבסטירוס, אבל הוא לא נתפס בעיני הציבור לגמרי כגלדיאטור.
קרבות ימיים מבוימים (נאומכיה)
אירועי הנאומכיה (קרבות ימיים מבוימים עם ספינות ולוחמים אמיתיים), היו כנראה הספורט המרהיב ביותר. בניגוד לקרבות גלדיאטורים שהתרחשו באופן קבוע בזירות של ערים גדולות רבות, נאומכיה הייתה שמורה לאירועים מיוחדים. המשתתפים היו לעתים קרובות שבויי מלחמה או פושעים שנידונו למוות, והקרבות היו הרבה יותר מדממים מקרב גלדיאטורים ושיעורי התמותה גבוהים בהרבה.
נאומאכיה נערכו בדרך כלל בזירות שנבנו לכך במיוחד, ערוצי נחל גדולים או אגמים מלאכותיים שנחפרו במיוחד למטרה זו, אך במקרים מסוימים הם נערכו באמפיתיאטרון רומי קונבנציונלי.
הארכיטקטורה של הקולוסיאום ברומא
הקולוסיאום הוא אחד ההישגים הגדולים ביותר של האדריכלות הרומית אי פעם. זהו האמפיתיאטרון הרומי הגדול ביותר בעולם ולמרות שלאורך השנים הוא ידע שריפות, רעידות אדמה, אסונות טבע והרס בידי אדם הוא עדיין עומד היום.
בניית הקולוסיאום
הקולוסיאום נבנה בין השנים 70 ל-80 לספירה תחת הקיסרים אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס, הקיסרים הפלביים. מכאן שמו המקורי, האמפיתיאטרון פלאביום – האמפיתיאטרון הפלבי.
ניתן לראות בקולוסיאום התחייבות פופוליסטית של אספסיאנוס שהזמין את בנייתו כאמצעי לזכות מחדש בחסדיהם של אזרחי רומא שלא היו מרוצים מהמוסד הקיסרי לאחר שלטונו האכזרי של נירון קיסר. התכנון החל בשנת 70 לספירה והבנייה בשנת 72. רוב עבודת הבנייה נעשתה על ידי עבדים יהודים, שנפלו בשבי בעקבות המרד הגדול.
המבנה נבנה בצורת אליפסה כאשר הציר הרחב שלו באורך 189 מטר והקצר באורך 156 מטר, ארוך כמעט פי שניים ורחב כמעט פי אחד וחצי ממגרש כדורגל של היום.
ממה עשוי הקולוסיאום?
הקולוסיאום נבנה מכ-100,000 מטרים מעוקבים של אבן טרוורטין, בתוספת כמות דומה של מלט רומי, לבנים וגושי טוף. הטרוורטין נכרה באיזור טיבולי של היום.
בנוסף לסוגים השונים של אבני הבניין, התווספו למבנה גם כמה מאות טונות של מהדקי ברזל ששימשו לחיבור הבלוקים הגדולים יחד. מהדקים אלה נגנבו במאות מאוחרות יותר כאשר הקולוסיאום הפסיק לתפקד כאמפיתיאטרון ואת החורים הגדולים שנשארו בקירות הבניין ניתן לזהות עד היום.
הקולוסיאום נתפס כעדות לעוצמתה של רומא. כשבנייתו הושלמה הוא נחשב למבנה המורכב ביותר מעשה ידי אדם בעולם ואחד הגדולים שבהם. אבן הטרוורטין ששימשה כחומר העיקרי בבנייתו הייתה לבנה, ובגובה של כמעט 50 מטרים (בתקופה שבה רוב הבניינים היו חד קומתיים) הקולוסיאום נראה מכל פינה ברומא.
למעשה כל שלושת הסגנונות האדריכליים העיקריים של אותה תקופה יושמו בו
- העמודים בקומת הקרקע נעשו בסגנון טוסקני, וריאציה רומית לסגנון היווני.
- הקומה השנייה כללה עמודים יווניים מעט יותר משוכללים.
- הקומה השלישית נבנתה בסגנון הקורינתי המורכב והמעוצב יותר.
מלמטה למעלה, הקולוסיאום הפך להיות בסגנון מורכב יותר ויותר. כל חצי עמוד היה החלק המרכזי של קשת, שממנה היו בסך הכל 80. הקשתות הן מה שיצרו את ההיקף החיצוני של הבניין בשלוש הקומות הראשונות. הקשתות הגדולות ביותר היו בקומת הקרקע, ברוחב של כ-4 מטרים ובגובה של כ-7 מטרים. בשתי הקומות העליונות הם היו באותו רוחב אך מעט קצרים יותר, גובה של כשישה וחצי מטר.
בניגוד לשלוש הקומות הראשונות של הקולוסיאום, קיר הקומה הרביעית לא היה עשוי מקשתות ועמודים, אלא מלוחות שטוחים שעוטרו בגילופים בצבעי תכלת וברונזה.
לקולוסיאום היו שתי כניסות עיקריות: פורטה טריומפליס (Porta Triumphalis) בצפון-מערב, שכפי ששמו מרמז הוא היה השער ששימש לתהלוכות ניצחון ודרכו נכנסו הגלדיאטורים לזירה, והשער הדרום מזרחי פורטה ליביטינריה (Porta Libitinaria), על שם אלת הלוויות וקבורה הרומית ונוס ליביטינה. שער זה שימש לפינוי גופות הגלדיאטורים שמתו על החולות.
זירת המשחקים שבתוך הקולוסיאום
המאפיין הייחודי ביותר של הקולוסיאום היה הזירה שעליה נלחמו ומתו גלדיאטורים, אסירים וחיות בר.
- אורכה של הזירה הוא 83 מטר ורוחבה 48 מטרים.
- רצפת הזירה הייתה עשויה לוחות עץ, מכוסים בשכבת חול שנלקח מגבעת מונטה מריו הסמוכה.
- ברצפת הזירה היו דלתות ומלכודות רבות דרכן הוחדרו והוסרו אלמנטי תפאורה שונים כמו גם אפקטים מיוחדים שנעשו במהלך המשחקים.
- הזירה היתה מוקפת בחומה בגובה של כ-3 מטרים מעליה עמד המפלס הראשון של המושבים.
קיר הזירה היה עשוי לבני אבן אדומות ושחורות שהיוו קונטרסט חזק לשאר הבניין שהיה לבן בוהק כדי לשקף את מה שהתרחש על רצפת הזירה.
מסביב לזירה ניצבו היציעים ומרפסות התצפית שנקראו Cavea. הם חולקו ל-3 רמות ששיקפו את השכבות החברתיות השונות של החברה הרומית.
המושבים הקרובים ביותר לזירה, הפודיום, נשמרו לרומים בעלי המעמד הגבוה ביותר, כמו סנאטורים ופקידים בכירים. ככל שהמושב היה גבוה יותר כך ישבו בו אנשים בעלי מעמד חברתי נמוך יותר ויותר. בשורה העליונה האחרונה עדיין היו אזרחים רומאים, אבל העניים ביותר.
הישיבה הייתה על מושבי אבן טרוורטין, וכל מושב היה ברוחב של כ-40 סנטימטרים. העשירים יותר היו מביאים איתם כריות כדי להניח על המושב. הקולוסיאום יכול היה להכיל עד 80,000 צופים.
ההיפוגאום – הקולוסיאום שמתחת לאדמה
בעוד שהחלק הנצפה ביותר של הקולוסיאום היה הזירה, הרי שהחלק החשוב ביותר היה ההיפוגאום, האזור התת-קרקעי שלו. ההיפוגאום היה רשת של מנהרות וחדרים בשני מפלסים שבהם הוחזקו הגלדיאטורים ובעלי החיים לפני שהופיעו בזירה.
ההיפוגאום נוסף לאחר שהבניין כבר נחנך בשנת 80 לספירה בהוראת הקיסר דומיטיאנוס. 80 פירים אנכיים חיברו את ההיפוגאום לזירה שמעליו. הגלדיאטורים ובעלי החיים יכלו להגיע לזירה דרך הפירים האלה. בחלק מהפירים שולבה מערכת של פלטפורמות נעות גדולות (Hegmata) ששימשו להזזת חיות גדולות כמו פילים למעלה ולמטה.
לקולוסיאום הייתה מנהרת גישה פרטית עבור הקיסר, כך שהוא יכול היה להיכנס ולצאת מהבניין בבטחה, ולהימנע מההמונים שבחוץ.
מידע חשוב על הביקור בקולוסיאום
הקולוסיאום הרומי הוא מקום שחובה עליכם לראות אם אתם מבקרים ברומא ובוותיקן. מיד תמצאו מידע שימושי לתכנון הביקור שלכם, סיורים מודרכים בקולוסיאום, כרטיסי כניסה, זמני פתיחה, תחבורה, מידע על נגישות ועוד מידע חשוב נוסף.
כרטיסי כניסה לקולוסיאום נמכרים במהירות בעונת התיירות. כדאי לשריין כמה שיותר מהר כרטיסים כי הביקוש גובר ככל שהזמן עובר.
מלונות מומלצים ליד הקולוסיאום
- מלון San Anselmo – זהו מלון בוטיק 4 כוכבים באחוזה רומאית עתיקה במרחק הליכה מהקולוסאום, הפנתיאון וכיכר ונציה. במלון יש גינה, ג'קוזי וארוחת בוקר. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון Paba – המלון הזה אמנם עם 2 כוכבים אבל הוא נעים וזול, קרוב לקולוסיאום והפורום. החדרים נקיים, עם מיזוג, אינטרנט אלחוטי וטלוויזיה. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון Capo d’Africa – קאפו ד'אפריקה הוא מלון 4 כוכבים מפואר, 3 רחובות מהקולוסיאום ולו גג עם נוף, חדר כושר וחדרים מודרניים עם מיזוג ואינטרנט אלחוטי. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון בריטניה – זהו מלון אלגנטי עם 4 כוכבים, 2 דקות מבית האופרה של רומא ומתחנת המטרו רפובליקה. יש כאן ארוחות בוקר אמריקאיות, Wi-Fi חינם וחדרים נוחים. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון Locanda Cairoli – זהו מלון 4 כוכבים בבניין עתיק. חדריו מרוהטים ברהיטים עתיקים, יש בו יצירות אמנות, שירות מעולה, ארוחת בוקר קונטיננטלית מובחרת ומיקום מעולה. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון The Corner Townhouse – המלון הזה מודרני באווירת אר נובו בתוך וילה עתיקה. העיצוב משלב ישן וחדש ואל תחמיצו ביקור במסעדת השף מעוטרת המישלן של המלון שמגישה פרשנות עכשווית למטבח הרומאי הקלאסי. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון הסוויטות Dharma – דרמה הוא מלון בוטיק מעוצב במיקום מרכזי ברומא. חדרים מפנקים עם כל האבזור, חלקם עם ג'קוזי וחמאם טורקי. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
- מלון Stendahl – סטנדל הוא מלון בוטיק אלגנטי במרכז רומא, קרוב למזרקת טרווי (מזרקת המשאלות). החדרים מפנקים, יש קוקטיילים בלובי וארוחת הבוקר כאן עשירה מאוד. לתמונות, מידע נוסף והזמנות.
מידע חשוב שכדאי לדעת לפני הביקור בקולוסיאום
איך מגיעים לקולוסיאום?
- המיקום של הקולוסיאום בגוגל מפות
- קו המטרו B. יש לרדת בתחנת המטרו Colosseum.
- קו המטרו A, רדו בתחנת Manzoni ולאחר מכן עברו לקו 3 בחשמלית הנוסעת דרומה.
- קווי אוטובוס 60, 75, 85, 87, 271, 571, 175, 186, 810, 850, C3 ו-117.
- קו החשמלית מספר 3
- אם אתם לא רוצים לנסוע בתחבורה ציבורית אתם יכולים גם לקחת מונית, רק תוודאו שזו מונית רשמית ומורשית.
בנוסף:
- הקולוסיאום נגיש לאנשים עם מוגבלויות ולילדים. בכניסה הראשית שלו אין מדרגות, החלק הפנימי ברובו שטוח ויש מעלית שלוקחת את המבקרים לקומה העליונה.
- בנוגע לטיול עם ילדים, אם אתם מגיעים לכאן בחודשי השנה החמים, הגיעו מוקדם בבוקר. הצטרפות לסיור מודרך יכולה גם לעזור לא לעמוד בתורים הארוכים. מעבר לזה, זה תלוי בילדים. אם הם מתעניינים בארכיאולוגיה ובסיפורים על גלדיאטורים רומיים אמיצים שנלחמו בזירה, הקולוסיאום יכול להיות מושלם עבורם.
- השכרת רכב
- ביטוח נסיעות
- טיסות זולות (מאוד!)
