על שמו של רודריגו דה בורג'ה, האפיפיור אלכסנדר השישי, שנבחר לאפיפיור בעקבות מותו של אינוקנטיוס השמיני קרוי חלק מהמעון ששימש אותו בתקופת כהונתו בין 1492 ל-1503. תקופה זו היתה מלאת אירועים בעלי חשיבות רבה כמו גילוי אמריקה והיובל הגדול בשנת 1500.
דירת בורג'יה מורכבת משישה חללים ששופצו ועוצבו בהוראת אלכסנדר השישי ושמכילים כיום חלק מאוסף מוזיאוני הוותיקן לאמנות מודרנית ועכשווית.
חדר האמונה נמצא במגדל בורג'ה, ואילו חדרי האמנויות הליברליות, הקדושים והמסתורין נמצאים באגף שנבנה על ידי ניקולס החמישי (1447-1455) ומוגדרים כ"חדרים סודיים" ביומנו של יוהנס בורקהרדט.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:
- כרטיס כניסה למוזיאונים ולקפלה הסיסטינית
- מדריך שמע דיגיטלי על בזיליקת פטרוס הקדוש
- סיור מודרך במוזיאוני הוותיקן, הקפלה הסיסטינית ובבזיליקה
- כרטיס לאוטובוס בין נמל התעופה לתחנת רומא טרמיני
- נסיעה באוטובוס מ/אל נמל התעופה פיומיצ'ינו
- כרטיס דילוג על התור למוזיאוני הוותיקן והקפלה הסיסטינית
- כרטיס לאוטובוס התיירים Hop-On Hop-Off ברומא
- כרטיס VIP לקולוסיאום, הפורום הרומי וסיור בגבעת הפאלאטיום
- כרטיסי דילוג על התור לקולוסיאום, הפורום הרומי, וגבעת הפאלאטיום
חדר האפיפיורים נמצא באגף העתיק ביותר. בית האפיפיור תפס את כל הקומה הראשונה של ארמון השליחים, ועדיין כולל שני חדרים קטנים הנגישים מחדר האמנויות הליברליות ששימש כנראה כחדר שינה, חדר ארונות וחדר רחצה. "גלריולה" (חדר קהל), חדר ה"פלדה" והחדר של ניקולס החמישי, שאינם נגישים לציבור.
לאחר מותו של אלכסנדר השישי ננטשה הדירה על ידי יוליוס השני (1503-1513), שלא רצה להיות מוקף בזכרו של קודמו והוא החליט לעבור לחדרים המקבילים בקומה מעל, חדרי רפאל.
למרות שהאפיפיורים המשיכו להחליף מקום מגורים, דירת בורג'ה שיכנה כמה מהקרדינלים שהגיעו לוותיקן ואפילו הספרייה של הקרדינל מאי. רק בסוף שנות ה-1800 החליט ליאו ה-13 לפתוח אותו לציבור לאחר שיפוץ רציני.
הקישוט של "החדרים הסודיים" – אלה ששמורים לשימושו הפרטי של האפיפיור – הופקד בידי הצייר פינטורקיו נמוך הקומה.
העיטור המפואר של דירת בורג'ה, בהשראת התיאולוג ואמן הארמון אנניו דה ויטרבו, מהווה את פסגת הקריירה המזהירה של הצייר האומברי פינטוריקיו, שביסס את עצמו כדמות המרכזית בפנטיפיקט של אלכסנדר השישי.
זה האחרון, לאחר פלישתו של צ'ארלס השמיני, הזמין הרבה ציורי קיר במצודת סנטאנג'לו (1497) שלמרבה הצער אבדו.
למעשה, פינטורקיו עסק רק באופן חלקי בציור פרסקו, בעיקר באמצעות צבע יבש על שכבת טיח ודבק, כפי שנחשף מהשחזורים האחרונים של "החדרים הסודיים". הטכניקה הזו דרשה זמן קצר יותר ואיפשרה שימוש במגוון רחב יותר של פיגמנטים ולקים המסוגלים להעניק לציורים את העדינות והצבעים של ציור על עץ. הפאר הכרומטי של הקירות מוגבר עוד יותר על ידי השפע של הטיח והלוחות המוזהבים.
