האמן מיכלאנג'לו גילף מספר יצירות בפירנצה אך בשנות ה-90 של האלף ה-14 הוא עזב את פירנצה ונסע לזמן קצר לוונציה, לבולוניה ולאחר מכן לרומא, שם חי בין השנים 1496 ועד 1501.
בשנת 1497, הקרדינל ז'אן דה בילהרס הזמין את מיכלאנג'לו ליצור יצירה מפוסלת עבור קפלה צדדית בבזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן. היצירה שמיכלאנג'לו הכין, הפייטה, תהיה כל כך מוצלחת שהיא תעזור לקריירה של מיכלאנג'לו להמריא סוף סוף…
לימים מיכלאנג'לו טען שגוש השיש קררה שהוא עבד עליו זו חתיכת האבן הכי מושלמת עליה עבד אי פעם. הוא ימשיך ללטש ולטפל ביצירה הזו יותר מכל פסל אחר שלו.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:
- כרטיס כניסה למוזיאונים ולקפלה הסיסטינית
- מדריך שמע דיגיטלי על בזיליקת פטרוס הקדוש
- סיור מודרך במוזיאוני הוותיקן, הקפלה הסיסטינית ובבזיליקה
- כרטיס לאוטובוס בין נמל התעופה לתחנת רומא טרמיני
- נסיעה באוטובוס מ/אל נמל התעופה פיומיצ'ינו
- כרטיס דילוג על התור למוזיאוני הוותיקן והקפלה הסיסטינית
- כרטיס לאוטובוס התיירים Hop-On Hop-Off ברומא
- כרטיס VIP לקולוסיאום, הפורום הרומי וסיור בגבעת הפאלאטיום
- כרטיסי דילוג על התור לקולוסיאום, הפורום הרומי, וגבעת הפאלאטיום
הפייטה מציגה את מריה הבתולה מחזיקה את גופתו המת של ישו לאחר צליבתו, לפני שנקבר. זהו אחד מאירועי המפתח בחייה. הסצנה הזו הוצגה בסוף המאה החמש עשרה ביצירות האמנות בצרפת ובגרמניה הרבה יותר מאשר באיטליה.
גם בתקופת הרנסנס זו הייתה יצירת אמנות מיוחדת כי פסלים מרובי דמויות היו נדירים אז. 2 הדמויות הללו מגולפות כך שהן מופיעות בקומפוזיציה מאוחדת היוצרת צורה של פירמידה, דבר שגם אמני הרנסנס האחרים (כמו לאונרדו) אהבו.
מבחינה אומנותית
בחינה של כל דמות בנפרד מגלה שהפרופורציות שלהן לא טבעיות ביחס האחד לשני. למרות שראשיהם פרופורציונליים, גופה של הבתולה גדול יותר מגופו של ישו. היא נראית כל כך גדולה שאם היא תקום, סביר להניח שהיא תתנשא מעל בנה. הסיבה שמיכלאנג'לו עשה זאת הייתה כנראה הכרח כדי שהבתולה תוכל לתמוך בבנה בחיקה ושזה יראה עדיין טבעי.
בנוסף, כדי לסייע בעניין הזה, מיכלאנג'לו אסף את בגדיה על ברכיה עם לא מעט קיפולים כדי לגרום לה להיראות גדולה יותר. בעוד שקיפולי הבגדים שנראים כמו קיפולי וילון משרתים את המטרה הזו הם גם אפשרו לו להציג את הווירטואוזיות והטכניקה המעולה שלו בחציבה לעומק השיש במקדחה (תזכורת – לא חשמלית 🙂 ). לאחר סיום העבודה שלו על השיש זה נראה פחות כמו אבן ויותר כמו בד בגלל ריבוי הקפלים, הקימורים והשקעים החלקים שיש בו.
הדמות של מריה המוצגת בפייטה נראית שקועה בעצב גדול אבל עם זאת היא נראית שלמה ומקבלת את מה שקרה לבנה. מיכלאנג'לו יצר את הדמויות כך ששתיהן שומרות על רוך למרות האופי הטרגי מאוד של הסצנה הזו. זהו, כמובן, הרגע שבו הבתולה מתמודדת עם מותו של בנה.
גם ישו נראה כמעט כאילו הוא שקוע בשינה מתוקה, ולא אחד שעבר שעות של עינויים וסבל. ידה הימנית של אינה באה במגע ישיר עם בשרו, אלא היא מכוסה בבד אשר נוגע בצידו של ישו. מה שמסמל את הקדושה של גופו.
בסך הכל, שתי הדמויות הללו יפות ואידיאליות, למרות סבלן. זה משקף את האמונה של הרנסנס הגבוה באידיאלים ניאו-אפלטוניים בכך שהיופי עלי אדמות שיקף את יופיו של אלוהים. כלומר שהדמויות היפות הללו הדהדו את יופיו של האל.
לקראת סיום העבודה על הפייטה התקבלה תלונה נגד מיכלאנג'לו בגלל האופן שבו הוא תיאר את הבתולה. היא נראית צעירה למדי – כל כך צעירה, למעשה, שהיא בקושי יכולה להיות אם לילד בן 33. תשובתו של מיכלאנג'לו לביקורת הזו הייתה שנשים צנועות שומרות על יופיין זמן רב יותר…
הכיתוב על הרצועה האלכסונית העוברת על פלג גופה של הבתולה נושא את שמו של מיכלאנג'לו. סוג של חתימה שלא נעשתה מאז באף יצירה שלו. באחד הימים עבר מיכלאנג'לו ליד היצירה עת הקיפו אותה קבוצת אנשים מאיזור לומברדיה. הם כמובן שבחו את פיסת האמנות הזו מאוד. אחד מהם שאל את היתר מי יצר את הפסל הזה והתשובה היתה "הגובו שלנו ממילאנו" מיכלאנג'לו שלקח את העניין קשה, הסתגר עם הפסל ללילה אחד עם נרות ואזמל וחרט עליו את שמו.
הפייטה התפרסמה מיד לאחר מכן. אמנים אחרים התחילו להסתכל על מיכלאנג'לו בהערצה ותהילתו התפשטה למרחקים. מאחר שהוא חי עוד 6 עשורים לאחר גילוף הפייטה הוא היה עד לכבוד שקיבלה היצירה על ידי דורות של אמנים לאורך רוב המאה השש עשרה.
הפייטה בתקופה המודרנית
בשנת 1964, הפייטה הושאלה לתערוכה העולמית של ניו יורק. לאחר מכן, האפיפיור פאולוס השישי אמר שהפסל לא יושאל שוב ויישאר בוותיקן.
בשנת 1972, הונגרי לא שפוי ניגש לפסל עם פטיש והחל להכות בו. הזרוע השמאלית של הבתולה נשברה ובראשה נשבר האף וכמה חלקים נוספים. היום, הפסל מוצב בבזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן תחת כיסוי זכוכית מחוסמת.
