הגטו ברומא – הרובע היהודי העתיק של רומא

חבוי בלבה של רומא, הרובע היהודי הוא אחד האטרקציות המיוחדות ביותר של העיר וגם אחת הפחות מוכרות שלה. מדובר במקום מושבה של הקהילה היהודית העתיקה ביותר באירופה.

השכונה היפה הזו נחשבת אחת המרכזיות בהיסטוריה של העיר וביהדות. בואו איתנו לסיור ברובע היהודי של רומא, כדי לראות כיצד היהודים שחיו בה עיצבו את דמותה ואת איטליה.

הערה חשובה: האזור הזה ברומא בו התגוררה הקהילה היהודית במשך זמן רב מכונה באופן מסורתי “הגטו היהודי” בגלל ההיסטוריה שלו. אבל בשנים האחרונות רבים מעדיפים לקרוא לו “הרובע היהודי” כדי לכבד אותו יותר.

הרובע היהודי הוקם בשנת 1555 באיזור סנט-אנג’לו, ליד נהר הטיבר בחלק הדרומי של Campo de’Fiori. גבולותיו נקבעו בבולה האפיפיורית יחד עם חוקים מפלים שונים לגבי המקצועות שיהודים יכולים ולא יכולים להחזיק. אחד המקצועות המקובלים דאז היו מכירת דגים ושוק הדגים הישן עדיין עומד בסמוך.

למרות שערך הנדל”ן בשכונה הוא מהגבוהים ביותר ברומא, הרובע היהודי המקורי (המכונה בפשטות הגטו הרומי) היה מוקף חומה וצפוף מאוד. הוא נבנה על בשטח נגוע במלריה שהיה נתון לשיטפונות קבועים מהטיבר. החיים בגטו היהודי היו קודרים עד שחומותיו נהרסו בשנת 1888.

הקהילה היהודית גדלה ושגשגה ברובע היהודי של רומא עד הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שממשלת גרמניה הכריזה שיהודי רומא לא יגורשו למחנות הריכוז אם ישלמו כופר בדמות זהב רב, רבים בעיר (יש האומרים כולל הוותיקן), תרמו את הזהב שלהם. למרות שהקהילה היהודית גייסה את כמות הזהב הדרושה, חיילים נאצים נכנסו לשכונה וב-16 באוקטובר 1943 גירשו כ-1500 איש. בודדים שרדו.

אבני הנגף (Pietre d’Inciampo) – הזיכרון ברחובות

אחד האלמנטים המרגשים והמצמררים ביותר בסיור ברובע היהודי, במיוחד עבור המטייל הישראלי, הוא “אבני הנגף” (Pietre d’Inciampo). תוך כדי הליכה בסמטאות הציוריות, אם תשפילו מעט את המבט אל אבני הריצוף, תבחינו מדי פעם בכניסות לבניינים בלוחיות פליז קטנות וזהובות המשובצות במדרכה.

לוחיות אלו מוצבות בדיוק מול פתחי הבתים שמהם נלקחו יהודי רומא למחנות ההשמדה ב-16 באוקטובר 1943. על כל אבן חקוקים שמו של הקורבן, שנת הלידה, תאריך הגירוש ומקום הירצחו. פרויקט ההנצחה החשוב הזה מקבל משמעות עמוקה במיוחד בגטו – הוא לא מאפשר להיסטוריה להישכח, ומחבר בצורה מוחשית וכואבת בין עבר להווה, בין שגרת החיים התוססת של היום לבין הטרגדיה של הקהילה. אל תוותרו על רגע של עצירה והתבוננות באבנים הללו, המהוות עדות אילמת אך זועקת לחיים שהיו ואינם.

עם השנים שהגיעו לאחר המלחמה, האזור גדל, התפתח והפך לשכונה יפהפייה מלאה במסעדות, כנסיות ובתי כנסת המשלבים תרבות יהודית עם הפאר של האדריכלות הרומית העתיקה. הריסות הפורטיקו העתיקות העצומות של אכסדרת אוקטביה, מתנשאות מתחת לגובה של 20 מטרים מתחת למפלס הרחוב, עדות להיסטוריה וגם לשינויים שהזמן הביא איתו לעיר.

מה יש לראות ברובע היהודי של רומא?

המוזיאון היהודי של רומא

המוזיאון היהודי נמצא בבית הכנסת הגדול. הוא נפתח מתחת לבית הכנסת הגדול בשנת 1960 ובו תערוכות כלי כסף וטקסטיל, קלפים וגילופי שיש מאוספי הקהילה היהודית ברומא. הוא מספר את ההיסטוריה של היהודים והרובע היהודי ברומא. זה אחלה מקום להתחיל ממנו את הסיור שלכם בגטו היהודי. הביקור במוזיאון כולל גם כניסה לבית הכנסת הגדול.

בית הכנסת הגדול של רומא

בית הכנסת הגדול של רומא (Tempio Maggiore di Roma בתרגום לאיטלקית) הוא בית הכנסת הגדול ביותר ברומא ואולי בכל איטליה. הבניין המרשים הזה די חדש בסטנדרטים רומיים. לאחר שהיהודים קיבלו אזרחות במהלך איחוד איטליה ב-1870, נהרס בית הכנסת המקורי של הגטו והחלו תוכניות לבית הכנסת הגדול. אבן הפינה הונחה ב-1901 ובניית בית הכנסת הושלמה רשמית ב-1904.

חזית בית הכנסת עשויה שיש לבן ומעוטרת בכיפה מרכזית, עמודים קטנים וחלונות קשת. פנים בית הכנסת מעוטר גם כן עם עבודות פרסקו, פסיפסים וזכוכית צבעונית.

בית הכנסת הגדול של רומא עדיין פעיל ואתם מוזמנים להשתתף בתפילות. הן מתקיימות כאן מדי יום, כמו גם בשבתות ובחגים. לעיתים יש צורך בהרשמה מראש באתר בית הכנסת.

תאטרו די מרצ’לו – Teatro di Marcello

התיאטרון הוקם על ידי יוליוס קיסר והושלם בשנת 13 לפני הספירה על שמו של מרקוס מרסלוס, אחיינו של אוגוסטוס קיסר. הוא ידוע גם בשם הקולוסיאום היהודי בשל הדמיון שלו לקולוסיאום המקורי. התיאטרון העתיק הזה יכל להכיל כ-15,000 צופים שראו כאן הצגות, מופעים וריקודים. היום עדיין מתקיימים בו מופעים שונים במהלך הקיץ.

הביטו למעלה אל הקומות העליונות של התיאטרון ותוכלו לראות דירות מפוארות עם נופים יפים של מרכז העיר בהן גרות כמה מהמשפחות היהודיות הוותיקות ביותר בעיר.

פה האמת – Bocca della Verità

פה האמת הוא פסל של פני אדם מגולפים בשיש. הפסל המיוחד הזה ממוקם בכניסה של סנטה מריה בכנסיית Cosmedin עוד מאז המאה ה-17. למרות שהפסל הזה לא קשור ליהדות או לרובע היהודי של רומא, לא ברור עד היום אם הוא היה חלק ממזרקה עתיקה או מכסה ביוב. כך או כך, החלק המוזר ביותר הוא הכוחות המיוחסים לו כגלאי שקרים. עוד בימי הביניים, הרומאים האמינו שאם מישהו יספר שקר עם ידו בתוך הפה של הפסל, היד שלו תינשך. את האגדה הזו העצים הסרט “חופשה ברומא” משנת 1953.

מזרקת הצבים פונטנה דלה טרטרוגה – Fontane delle Tartarughe

מזרקת הצבים היא מזרקה מתקופת הרנסנס המאוחרת ב-rione Sant’Angelo. למרות שאולי קראו לה מזרקת הדולפינים, מכיוון שפעם היו בה דולפינים במקום שבו יושבים הצבים כעת, הם הוסרו בגלל לחץ מים נמוך, והצבים נוספו כדי לגרום למזרקה להיראות שלמה.

המזרקה נבנתה במקור כמזרקת שתייה, המים הגיעו מה-Acqua Vergine, אחת מאמות המים הראשונות של רומא.

כנסיות

באופן קצת מפתיע ולא קשור ליהדותו של הגטו, יש יותר מ-15 כנסיות באזור הקטן של הרובע היהודי הישן. כמה מהמפורסמות ביותר הן:

• Chiesa di Santa Maria del Pianto
• Chiesa di San Tommaso ai Cenci
• Chiesa di Santa Caterina dei Funari
• Chiesa di San Stanislao dei Polacchi

קולינריה כשרה ורומאית – מה אוכלים בגטו?

הרובע היהודי הוא גן עדן קולינרי, המציע שילוב מרתק בין המטבח האיטלקי הקלאסי למסורת היהודית-רומאית רבת השנים. הרחוב המרכזי של הגטו, ויה דל פורטיקו ד’אוטביה (Via del Portico d’Ottavia), עמוס במסעדות, בתי קפה ומאפיות כשרות המושכות אליהן תיירים ומקומיים כאחד.

קרצ’ופו אלה ג’ודיאה – הארטישוק היהודי המפורסם

אי אפשר לבקר בגטו מבלי לטעום את מנת הדגל המקומית – “קרצ’ופו אלה ג’ודיאה” (Carciofi alla Giudia). מדובר בארטישוק רומאי שלם שעובר טכניקה ייחודית של טיגון עמוק וכפול בשמן זית. התוצאה היא מעדן פריך מבחוץ ונימוח מבפנים, עם עלים פתוחים שמזכירים פרח. שימו לב שמדובר במנה עונתית המוגשת במיטבה בחודשי החורף והאביב.

מסעדות כשרות – בשרים, חלבי ומה שביניהם

עבור התייר הישראלי, הגטו מציע שפע יוצא דופן של אפשרויות קולינריות כשרות. תוכלו למצוא כאן הכל – החל ממסעדות בשרים משובחות המגישות פסטות רומאיות מסורתיות בגרסה כשרה, דרך מסעדות חלביות ופיצריות איטלקיות אותנטיות, ועד לדוכני מזון מהיר ופלאפל. אחת המסעדות היהודיות היותר מוכרות כאן היא “בגטו” ולה כמה סניפים בטווח של כמה עשרות מטרים זו מזו.

מאפיות ובתי קפה – הפסקת מתיקות איטלקית

לסיום מתוק של הסיור, חובה לבקר באחת המאפיות ההיסטוריות. המפורסמת שבהן היא מאפיית בוקצ’יונה (Boccione) הקטנה, נטולת השלט, שתזהו לפי התור הארוך המשתרך בחוץ.

אל תפספסו את ה”פיצה אברייקה” (Pizza Ebraica), ה”פיצה היהודית” שאינה פיצה כלל אלא עוגה דחוסה ועשירה בפירות יבשים, שקדים ופירות מסוכרים.

קינוח אהוב נוסף שכדאי לכם לחפש ולטעום הוא פאי הריקוטה והדובדבנים שמשלב מתיקות וחמיצות בצורה מושלמת.

לגלות את הגטו ברגליים – הדרכות וסיורים

כדי לספוג באמת את האווירה ולהבין את רובד העומק של השכונה, מומלץ מאוד לא רק לעבור בה, אלא לחוות אותה דרך הרגליים.

הגטו מלא בסיפורים מרתקים, סודות קטנים והיסטוריה עשירה שקשה לגלות לבד. עבור התייר הישראלי, ישנו יתרון עצום בהצטרפות לסיור מודרך בעברית. מדריכים דוברי עברית, שרבים מהם חיים ברומא ומכירים את הקהילה היהודית מקרוב, יוכלו לקחת אתכם אל מעבר למסלול התיירותי הרגיל. הם יספרו לכם על חיי הקהילה כיום, יצביעו על פרטים נסתרים בארכיטקטורה ויספקו הקשר היסטורי ורגשי שמעצים את החוויה.

מסלול הליכה עצמאי – המלצה לסיור בקצב שלכם

אם אתם מעדיפים לטייל עצמאית, קחו את הזמן פשוט ללכת לאיבוד בסמטאות. מומלץ להתחיל את הסיור באזור תיאטרון די מרצ’לו ופורטיקו די אוטביה, להמשיך על הרחוב המרכזי ויה דל פורטיקו ד’אוטביה ולטעום משהו בדרך.

משם, שוטטו אל תוך הסמטאות הקטנות והצרות שמובילות לכיוון נהר הטיבר, שם תגלו חצרות פנימיות קסומות ומבנים עתיקים. את הסיור מומלץ לסיים בפיאצה מטיי (Mattei), שם ממוקמת מזרקת הצבים היפהפייה.

לינה בגטו ובסביבתו – איפה כדאי לשים את הראש?

הגטו היהודי הוא לא רק מקום נהדר לטייל בו, אלא גם אזור לינה מבוקש מאוד.

המיקום של הרובע הוא אסטרטגי: מרחק הליכה קצר מאטרקציות מרכזיות כמו הקולוסיאום, הפנתיאון וכיכר קמפו די פיורי. עבור מטיילים שומרי מסורת, הלינה באזור היא יתרון עצום, שכן היא מאפשרת גישה קלה למסעדות הכשרות לאורך כל היום, ולבתי הכנסת של הקהילה.

באזור הגטו וברחובות המקיפים אותו תמצאו מגוון אפשרויות לינה, החל ממלונות בוטיק אלגנטיים ועד דירות אירוח שמתאימות למשפחות. שומרי שבת יוכלו למצוא באזור דירות בקומות נמוכות ללא צורך במעלית, וכן מלונות שמציעים “מפתחות שבת” (מפתח מכני רגיל במקום כרטיס אלקטרוני), אך חשוב מאוד לוודא זאת מראש בעת ההזמנה.

• מלון בוטיק אייץ’.טי.6 (HT6 Hotel Roma) – מלון בוטיק יוקרתי הממוקם ממש בלב השכונה, ברחוב הראשי מול בית הכנסת הגדול. המלון מעוצב בסגנון אר דקו וכולל חדרים מרווחים, כשחלקם מצוידים באמבטיות עיסוי. תוכלו למצוא במקום ארוחת בוקר עשירה, והכל במרחק של מטרים ספורים מהמסעדות המקומיות של הרובע.
• צ’פטר רומא (Chapter Roma) – מלון מודרני ועדכני הנמצא במרחק הליכה קצר של כ-200 מטרים מהרובע. העיצוב משלב אלמנטים תעשייתיים עם אמנות רחוב, ובמקום יש בר קוקטיילים פופולרי על הגג הפעיל בעונות החמות. חדרים נוחים, הקפדה על פרטים וצוות אדיב מבטיחים שהייה נעימה.
• טורה ארגנטינה רלה (Torre Argentina Relais) – בית הארחה אלגנטי הממוקם סמוך לאתר העתיקות של לארגו די טורה ארגנטינה, במרחק חציית כביש מהגטו. החדרים אטומים לרעש וכוללים מקלחות אדים או אמבטיות ספא מפנקות. תוכלו ליהנות ממיקום מרכזי, במרחק של פחות מקילומטר אחד ממרבית מוקדי העניין ההיסטוריים של מרכז העיר.
• ליטל קווין רלה (Little Queen Relais) – מלון בוטיק קטן ומקסים הנמצא בגבול הרובע, סמוך לכיכר מטיי (Piazza Mattei) ולמזרקת הצבים המפורסמת. המלון כולל חדרים המעוצבים בסגנון עכשווי ונקי, ומתאים מאוד לאלו המחפשים שקט, נוחות וקרבה למוקדי התחבורה הציבורית ולנהר הטיבר.
• קנצ’לריה דיאצ’י (Cancelleriadieci) – הדירות מאובזרות בקפידה, הן שקטות ומאפשרות עצמאות ופרטיות לאחר יום עמוס בחוויות. המקום נמצא במיקום אסטרטגי ומנצח בפיאצה נבונה, במרחק הליכה קצר מאוד מהגטו היהודי ומשפע המסעדות והאטרקציות שבאזור.

פרקטיקה ותחבורה – איך מגיעים ומתנהלים?

הגטו נמצא במיקום נגיש מאוד. אף על פי שאין תחנת מטרו ממש בתוך הגטו, הוא נמצא במרחק הליכה קצר מפיאצה ונציה (Piazza Venezia) המרכזית, אליה מגיעים קווי אוטובוס רבים מכל רחבי העיר. בנוסף, קו החשמלית מספר 8 עובר ממש קרוב לשכונה, באזור כיכר ארגנטינה, מה שהופך את ההגעה אליו לנוחה ומהירה.

ביקור בגטו במהלך השבת הוא חוויה מיוחדת במינה. הרחובות מתמלאים במתפללים, והאווירה הופכת לקהילתית ומשפחתית. לשומרי מסורת, מומלץ להיערך מראש: רוב המסעדות הכשרות מציעות סעודות שבת בתשלום, אך חובה להזמין מקום ולשלם עליהן מראש (לפני כניסת השבת). אפשרות נוספת היא להשתתף בסעודות שמארגן בית חב”ד המקומי. בתי הכנסת באזור, ובראשם בית הכנסת הגדול, פתוחים לתפילות השבת.

כדי למצות את החוויה בגטו, כדאי לשקול מתי אתם מגיעים. שעות הבוקר המוקדמות מציעות חוויה שקטה ופוטוגנית יותר, כשבעלי העסקים רק פותחים את הדלתות והסמטאות עדיין ריקות. לעומת זאת, בשעות הערב השכונה מתעוררת לחיים, המסעדות מתמלאות באנשים והאווירה תוססת וקסומה לאור פנסי הרחוב. שימו לב שימי ראשון עמוסים במיוחד, שכן זהו יום החופש של האיטלקים, ורבים מהם מגיעים לבלות במסעדות באזור.

פורסם ב:

• מסביב לוותיקן