אחד מאוספי הוותיקן החשובים ביותר של כתובות עתיקות הוא הלפידריום היהודי שהועבר מארמון הלטראנו לוותיקן ב-1963 יחד עם עוד כמה אוספים נוצריים עתיקים.
הוא כולל כמאתיים כתובות שהתגלו במהלך חפירת הקטקומבה היהודית של מונטוורדה, ברחוב Via Portuense. הקטקומבה, שקיומה מתועד מהמאה השבע-עשרה ואילך, נחקרה באופן שיטתי עד תחילת המאה העשרים (1904-1906). היא התגלתה באופן מקרי במהלך עבודות חפירה שנערכו באיזור ובשנת 1914 הוצגו התגליות בחדר חדש בארמון הלטראנו.
הוצאת הכתובות מאתר ארכיאולוגי ייחודי כל כך, מעשה שלא ייעשה בימינו, התברר דווקא כסוג של נס שכן שנים ספורות לאחר מכן קרסה הקטקומבה ללא תקנה עקב מפולת. כל זכר למה שהיה שם אבד. רק בשנים האחרונות, גילויים מקריים של חדרים תת קרקעיים קטנים ואתרי קבורה במהלך עבודות באזור Via Vincenzo Monti גרמו להיתכנות לבדיקה מקיפה מחדש של תיעוד הארכיון, מה שמאפשר לזהות את המיקום המדויק של הקטקומבה האבודה.
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה בוותיקן. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה:
- כרטיס כניסה למוזיאונים ולקפלה הסיסטינית
- מדריך שמע דיגיטלי על בזיליקת פטרוס הקדוש
- סיור מודרך במוזיאוני הוותיקן, הקפלה הסיסטינית ובבזיליקה
- כרטיס לאוטובוס בין נמל התעופה לתחנת רומא טרמיני
- נסיעה באוטובוס מ/אל נמל התעופה פיומיצ'ינו
- כרטיס דילוג על התור למוזיאוני הוותיקן והקפלה הסיסטינית
- כרטיס לאוטובוס התיירים Hop-On Hop-Off ברומא
- כרטיס VIP לקולוסיאום, הפורום הרומי וסיור בגבעת הפאלאטיום
- כרטיסי דילוג על התור לקולוסיאום, הפורום הרומי, וגבעת הפאלאטיום
האוסף, יחד עם עוד כמה ממצאים אחרים (כגון עמודים מעוטרים מבית הכנסת של איזור נמל פורטוס העתיק), מהווה את הקבוצה הנדירה וההומוגנית ביותר של כתובות יהודיות בעולם ומכרה אמיתי של מידע על הקהילה היהודית הרומית בין המאות השלישית והרביעית לספירה.
זה נוגע למשל, לשפה המדוברת (בעיקר יוונית), לחיי החברה והדת, כולל סמלים טקסיים רבים על האבנים, כמו מנורת שבעת הקנים, לולב, ענף דקל ושמות האנשים והקשרים המשפחתיים ביניהם.
קישורים שימושיים:
מה אפשר לראות בלפידריום היהודי
כתובת פרימיטיבה – Primitiva
לוח השיש הנושא את כתובת פרימיטיבה התגלה במאה השמונה עשרה ברובע טרסטוורה בתוך כנסיית Santi Quaranta Martiri שם. גודלו מוכיח שהוא יכול היה להוות את האבן הסוגרת לגומחת קבורה שהיתה נפוצה מאוד בקטקומבות היהודיות.
גילויו בטרסטוורה מוביל להנחה שמקורו בקטקומבה היהודית של מונטוורדה. הכתובת, שמתחילה בנוסח המקובל "הנה טמון…", נושאת את שמה של פרימיטיבה, שנקברה יחד עם אחיינה אופרנון, ומסיימת בברכה המקובלת, "מנוחתם בשלום".
בצידי הכתובת יש שני תחריטים סימטריים המתארים חפצים שונים כמו גם מנורה שבעת הקנים וקנקן לשמן, יש גם תחריט של אתרוג ולולב.
כתובת סלוטיה – Salutia
לוח השיש השבוא הזה חתם במקור קבר או גומחה בקטקומבה היהודית של מונטוורדה. הכתובת באזור הימני של הלוח, נושאת את שמה של המנוחה, סלוטיה.
הטקסט כאן כתוב באלפבית הלטיני בניגוד לכתובות היווניות שהיו מקובלות באותה תקופה וזאת למרות השימוש בשמות הלטיניים שהיו נפוצים אז בקהילה היהודית.
התחריט היה גדול אך חסרים בו היום כמה חלקים שהיו אמורים לתפוס את כל החלק המרכזי של הלוח. ניתן לזהות חנוכייה או מנורת שבעה קנים, הנושאת מנורות דולקות. בסידור דקורטיבי במיוחד, מימין למנורה יש ייצוג של ספר תורה כשהוא פרוש חלקית ועם קצוות מגולגלים.
כתובת יוסטוס – Ioustos
לוח השיש השבור הזה חתם את מקום קבורתו של הילד הקטן יוסטוס בקטקומבה היהודית של מונטוורדה. הטקסט נכתב כך שישאיר את שני הקצוות חופשיים, אולי כדי להכיל ציורים אולם בסופו של דבר התברר שהוא ארוך מדי, ולכן היה צורך למלא גם את הרווחים שנותרו מימין ומשמאל. רק חנוכייה קטנה מסוגננת הוכנסה באזור הימני התחתון של הלוח.
הכתובת מתחילה בקריאה יוצאת דופן מאביו המאמץ של הילד, תאודוטוס שמתנצל על כך שלא הצליח לקבור את בנו בקבר זהב. לאחר מכן, הוא ממשיך בתפילה לאלוהים עם משחק מילים מסויים שנשמע טוב יותר בלעז: "אלוהים, (הבטח) בשיקול דעתך הטוב. שיוסטוס, ילד שאין דומה לו, ינוח בשלום".
כתובת יודאס – Ioudas
אבן מלבנית קטנה זו סגרה את קברו של תינוק בקטקומבות היהודיות של מונטוורדה. התינוק, שמת בגיל 7 חודשים בלבד, נקרא יהודה (יודאס). האבן הזו מייצגת את אחד מהמקרים הרבים של שימוש בשמות יהודיים (שנכתבו באותיות יווניות) על ידי חברי הקהילה היהודית העתיקה של טרסטוורה.
השם עצמו נכתב בשורה הראשונה כמקובל "הנה טמון…" והוא מוקף ברפרטואר הקלאסי של סמלים יהודיים כמו מנורת שבעת הקנים, קנקני שמן ולולב. לצד אלה יש שלוש ציפורים וסמל בעל משמעות לא ברורה, החקוקים מיד לפני שמו של הנפטר.
כתובת רג'ינה – Regina
לוח השיש הזה מהקטקומבה היהודית של מונטוורדה (שנחתך לשני חלקים כדי לעשות בו שימוש חוזר) נושא כתובת של אישה בשם רגינה שחיה ברומא כנראה בסוף המאה השלישית.
הטקסט הארוך והפואטי משלב שבחים למנוחה אותם כתב בעלה עם הצהרה על האמונה שלו בעולם הבא: "שוב נועדה לחזור אל האור, היא יכולה לקוות לקום שוב בנצח המובטח (.. .) מי שזוכה למושב בגן המכובד".
הטקסט הזה חריג מסיבות שונות. השימוש בשפה הלטינית ובסגנון השירה, השם החריג והיעדר אלמנטים אופייניים מובילים לספק האם האשה השתייכה בכלל לקהילה היהודית. עם זאת, בין סגולותיה של הנפטרת כתוב שהיא "שמרה על ההלכה", מאפיין יהודי ברור.
